< תהילים 42 >

למנצח משכיל לבני-קרח ב כאיל תערג על-אפיקי-מים-- כן נפשי תערג אליך אלהים 1
For the choirmaster. A Maskil of the sons of Korah. As the deer pants for streams of water, so my soul longs after You, O God.
צמאה נפשי לאלהים-- לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלהים 2
My soul thirsts for God, the living God. When shall I come and appear in God’s presence?
היתה-לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל-היום איה אלהיך 3
My tears have been my food both day and night, while men ask me all day long, “Where is your God?”
אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי-- כי אעבר בסך אדדם עד-בית אלהים בקול-רנה ותודה המון חוגג 4
These things come to mind as I pour out my soul: how I walked with the multitude, leading the procession to the house of God with shouts of joy and praise.
מה-תשתוחחי נפשי-- ותהמי עלי הוחלי לאלהים כי-עוד אודנו-- ישועות פניו 5
Why are you downcast, O my soul? Why the unease within me? Put your hope in God, for I will yet praise Him for the salvation of His presence.
אלהי-- עלי נפשי תשתוחח על-כן--אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער 6
O my God, my soul despairs within me. Therefore I remember You from the land of Jordan and the peaks of Hermon— even from Mount Mizar.
תהום-אל-תהום קורא לקול צנוריך כל-משבריך וגליך עלי עברו 7
Deep calls to deep in the roar of Your waterfalls; all Your breakers and waves have rolled over me.
יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי-- תפלה לאל חיי 8
The LORD decrees His loving devotion by day, and at night His song is with me as a prayer to the God of my life.
אומרה לאל סלעי-- למה שכחתני למה-קדר אלך-- בלחץ אויב 9
I say to God my Rock, “Why have You forgotten me? Why must I walk in sorrow because of the enemy’s oppression?”
ברצח בעצמותי-- חרפוני צוררי באמרם אלי כל-היום איה אלהיך 10
Like the crushing of my bones, my enemies taunt me, while they say to me all day long, “Where is your God?”
מה-תשתוחחי נפשי-- ומה-תהמי עלי הוחילי לאלהים כי-עוד אודנו-- ישועת פני ואלהי 11
Why are you downcast, O my soul? Why the unease within me? Put your hope in God, for I will yet praise Him, my Savior and my God.

< תהילים 42 >