תהילים 41

1 למנצח מזמור לדוד ב אשרי משכיל אל-דל ביום רעה ימלטהו יהוה

En Psalm Davids, till att föresjunga. Säll är den, som låter sig vårda; om den fattiga; honom skall Herren hjelpa i den onda tiden.

2 יהוה ישמרהו ויחיהו--יאשר (ואשר) בארץ ואל-תתנהו בנפש איביו

Herren skall bevara honom, och hålla honom i lifve, och låta honom gå väl på jordene, och icke gifva honom uti hans fiendars vilja.

3 יהוה--יסעדנו על-ערש דוי כל-משכבו הפכת בחליו

Herren skall vederqvicka honom på hans sotesäng; du hjelper honom ifrån alla hans krankhet.

4 אני-אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי-חטאתי לך

Jag sade: Herre, var mig nådelig; hela mina själ, ty jag hafver syndat emot dig.

5 אויבי--יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו

Mine ovänner talade ondt emot mig: När kan han dö, och hans namn förgås?

6 ואם-בא לראות שוא ידבר--לבו יקבץ-און לו יצא לחוץ ידבר

De komma till att skåda, och menat dock intet af hjertat; utan söka något, det de lasta måga, gå bort och förat ut.

7 יחד--עלי יתלחשו כל-שנאי עלי--יחשבו רעה לי

Alle de som mig hata, tassla tillhopa emot mig, och tänka ondt öfver mig.

8 דבר-בליעל יצוק בו ואשר שכב לא-יוסיף לקום

De hafva beslutit ett skalkastycke öfver mig: När han ligger, skall han intet uppstå igen.

9 גם-איש שלומי אשר-בטחתי בו-- אוכל לחמי הגדיל עלי עקב

Och min vän, den jag mig betrodde, den mitt bröd åt, trampade mig under fötterna.

10 ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם

Men du, Herre, var mig nådelig, och hjelp mig upp, så vill jag vedergälla dem.

11 בזאת ידעתי כי-חפצת בי כי לא-יריע איבי עלי

Derpå märker jag, att du ett behag till mig hafver, att min fiende icke skall glädja sig öfver mig.

12 ואני--בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם

Men mig uppehåller du för mina fromhets skull, och ställer mig inför ditt ansigte evinnerliga.

13 ברוך יהוה אלהי ישראל--מהעולם ועד העולם אמן ואמן

Lofvad vare Herren, Israels Gud, ifrån nu, allt intill evighet. Amen, Amen.