תהילים 41
| למנצח מזמור לדוד ב אשרי משכיל אל-דל ביום רעה ימלטהו יהוה | 1 |
Til songmeisteren; ein salme av David. Sæl er den som ser til ein vesallmann; på den vonde dag skal Herren frelsa honom.
| יהוה ישמרהו ויחיהו--יאשר (ואשר) בארץ ואל-תתנהו בנפש איביו | 2 |
Herren skal verja honom og halda honom i live; han skal verta lukkeleg i landet, og du skal visst ikkje yvergjeva honom til hans mordgiruge fiendar.
| יהוה--יסעדנו על-ערש דוי כל-משכבו הפכת בחליו | 3 |
Herren skal stydja han på sotteseng, og vender all hans lega i hans sjukdom.
| אני-אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי-חטאתי לך | 4 |
Eg segjer: «Herre, ver meg nådig; læk mi sjæl, for eg hev synda mot deg!»
| אויבי--יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו | 5 |
Mine fiendar talar vondt um meg: «Når skal han døy, og hans namn forgangast?»
| ואם-בא לראות שוא ידבר--לבו יקבץ-און לו יצא לחוץ ידבר | 6 |
Og um ein kjem og vil sjå til meg, so talar han falske ord; hans hjarta sankar seg vondskap saman, so gjeng han ut og talar um det.
| יחד--עלי יתלחשו כל-שנאי עלי--יחשבו רעה לי | 7 |
Alle som hatar meg, kviskrar saman imot meg; dei tenkjer upp imot meg slikt som gjer meg vondt:
| דבר-בליעל יצוק בו ואשר שכב לא-יוסיף לקום | 8 |
«Ei illgjerning heng ved honom, og han som ligg der, skal ikkje meir standa upp.»
| גם-איש שלומי אשר-בטחתי בו-- אוכל לחמי הגדיל עלי עקב | 9 |
Ja, endå den som eg livde i fred med, som eg sette lit til, som åt mitt brød, hev lyft sin hæl imot meg.
| ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם | 10 |
Men du, Herre, ver meg nådig og hjelp meg upp! So vil eg gjeva deim vederlag.
| בזאת ידעתי כי-חפצת בי כי לא-יריע איבי עלי | 11 |
På dette kjenner eg at du hev hugnad i meg, at min fiende ikkje fær setja i glederop yver meg.
| ואני--בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם | 12 |
Og meg held du uppe i mi uskyld og set meg for di åsyn til æveleg tid.
| ברוך יהוה אלהי ישראל--מהעולם ועד העולם אמן ואמן | 13 |
Lova vere Herren, Israels Gud, frå æva og til æva! Amen, amen!
