< תהילים 41 >
למנצח מזמור לדוד ב אשרי משכיל אל-דל ביום רעה ימלטהו יהוה | 1 |
Jusqu'à la Fin, Psaume de David. Heureux celui qui comprend le mendiant et le pauvre; aux jours mauvais Dieu le délivrera.
יהוה ישמרהו ויחיהו--יאשר (ואשר) בארץ ואל-תתנהו בנפש איביו | 2 |
Que le Seigneur le garde et le fasse vivre; qu'il lui donne la félicité sur la terre; qu'il ne le livre pas aux mains de ses ennemis.
יהוה--יסעדנו על-ערש דוי כל-משכבו הפכת בחליו | 3 |
Que le Seigneur lui porte secours sur le lit de sa douleur, tu as remué toute sa couche en son infirmité.
אני-אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי-חטאתי לך | 4 |
Pour moi, j'ai dit: Seigneur, aie pitié de moi, guéris mon âme; car j'ai péché contre toi.
אויבי--יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו | 5 |
Mes ennemis ont mal parlé contre moi: Quand mourra-t-il? quand périra son nom?
ואם-בא לראות שוא ידבר--לבו יקבץ-און לו יצא לחוץ ידבר | 6 |
Si l'un d'eux entrait pour me voir, son cœur parlait faussement; il amassait en lui-même son iniquité; il sortait, et il parlait avec d'autres.
יחד--עלי יתלחשו כל-שנאי עלי--יחשבו רעה לי | 7 |
Tous mes ennemis chuchotaient contre moi; ils tramaient ma perte.
דבר-בליעל יצוק בו ואשר שכב לא-יוסיף לקום | 8 |
Ils ont formé un dessein inique contre moi; mais celui qui est couché ne pourra-t-il ressusciter?
גם-איש שלומי אשר-בטחתי בו-- אוכל לחמי הגדיל עלי עקב | 9 |
Car l'homme de ma paix, en qui j'avais espéré, celui qui mangeait mon pain, a levé fièrement son talon sur moi.
ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם | 10 |
Mais toi, Seigneur, aie pitié de moi et ressuscite-moi, et je leur rendrai ce qu'ils méritent.
בזאת ידעתי כי-חפצת בי כי לא-יריע איבי עלי | 11 |
En cela j'ai connu que tu m'as aimé; car mon ennemi ne se réjouira point de moi.
ואני--בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם | 12 |
Tu m'as protégé à cause de mon innocence; et tu m'as établi devant toi pour toujours.
ברוך יהוה אלהי ישראל--מהעולם ועד העולם אמן ואמן | 13 |
Béni soit le Seigneur, Dieu d'Israël, dans tous les siècles des siècles! Ainsi soit-il, ainsi soit-il!