< תהילים 41 >
למנצח מזמור לדוד ב אשרי משכיל אל-דל ביום רעה ימלטהו יהוה | 1 |
“For the leader of the music. A psalm of David.” Happy is he who hath regard to the poor! The LORD will deliver him in time of trouble.
יהוה ישמרהו ויחיהו--יאשר (ואשר) בארץ ואל-תתנהו בנפש איביו | 2 |
The LORD will preserve him, and keep him alive; He shall be happy on the earth; Thou wilt not give him up to the will of his enemies!
יהוה--יסעדנו על-ערש דוי כל-משכבו הפכת בחליו | 3 |
The LORD will strengthen him upon the bed of disease; All his bed thou wilt change in his sickness.
אני-אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי-חטאתי לך | 4 |
I said, O LORD! be merciful to me! Heal me, for I have sinned against thee!
אויבי--יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו | 5 |
My enemies speak evil of me: “When will he die, and his name perish?”
ואם-בא לראות שוא ידבר--לבו יקבץ-און לו יצא לחוץ ידבר | 6 |
If one come to see me, he speaketh falsehood; His heart gathereth malice; When he goeth abroad, he uttereth it.
יחד--עלי יתלחשו כל-שנאי עלי--יחשבו רעה לי | 7 |
All that hate me whisper together against me; Against me do they devise mischief:
דבר-בליעל יצוק בו ואשר שכב לא-יוסיף לקום | 8 |
“A deadly disease cleaveth fast unto him; He lieth down, and he shall never arise!”
גם-איש שלומי אשר-בטחתי בו-- אוכל לחמי הגדיל עלי עקב | 9 |
Yea, my familiar friend in whom I trusted, who did eat of my bread, —He hath lifted up his heel against me.
ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם | 10 |
But do thou, O LORD! have pity upon me; Raise me up, that I may requite them!
בזאת ידעתי כי-חפצת בי כי לא-יריע איבי עלי | 11 |
By this I know that thou favorest me, Because my enemy doth not triumph over me.
ואני--בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם | 12 |
As for me, thou wilt uphold me in my integrity; Thou wilt set me before thy face for ever!
ברוך יהוה אלהי ישראל--מהעולם ועד העולם אמן ואמן | 13 |
[Praised be Jehovah, the God of Israel, From everlasting to everlasting. Amen! Amen!]