< תהילים 41 >
למנצח מזמור לדוד ב אשרי משכיל אל-דל ביום רעה ימלטהו יהוה | 1 |
“To the chief musician, a psalm of David.” Happy is he that careth for the poor: on the day of evil will the Lord deliver him.
יהוה ישמרהו ויחיהו--יאשר (ואשר) בארץ ואל-תתנהו בנפש איביו | 2 |
The Lord will preserve him, and keep him alive; he shall be made happy on the earth: and thou wilt not deliver him unto the revengeful desire of his enemies.
יהוה--יסעדנו על-ערש דוי כל-משכבו הפכת בחליו | 3 |
The Lord will sustain him upon the bed of painful disease: thou changest all his couch in his sickness.
אני-אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי-חטאתי לך | 4 |
I said, Lord, be gracious unto me: heal my soul; for I have sinned against thee.
אויבי--יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו | 5 |
My enemies speak evil of me, When will he die, and his name perish?
ואם-בא לראות שוא ידבר--לבו יקבץ-און לו יצא לחוץ ידבר | 6 |
And if he come to see [me], he speaketh falsely: his heart gathereth wickedness to itself; he goeth abroad [and] speaketh it.
יחד--עלי יתלחשו כל-שנאי עלי--יחשבו רעה לי | 7 |
Altogether whisper against me all that hate me: against me do they devise my injury.
דבר-בליעל יצוק בו ואשר שכב לא-יוסיף לקום | 8 |
“His godless deed [say they] is poured out over him: as he lieth there he will never more rise up again.”
גם-איש שלומי אשר-בטחתי בו-- אוכל לחמי הגדיל עלי עקב | 9 |
Yea, even the man that should have sought my welfare, in whom I trusted, who eateth my bread, hath lifted up his heel against me.
ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם | 10 |
But thou, O Lord, be gracious unto me, and raise me up, that I may requite it unto them.
בזאת ידעתי כי-חפצת בי כי לא-יריע איבי עלי | 11 |
By this do I know that thou art pleased with me, that my enemy doth not triumph over me.
ואני--בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם | 12 |
But as for me, thou upholdest me in my integrity, and placest me before thy presence for ever.
ברוך יהוה אלהי ישראל--מהעולם ועד העולם אמן ואמן | 13 |
Blessed be the Lord the God of Israel from everlasting, and to everlasting. Amen, and Amen. BEGIM