< תהילים 41 >
למנצח מזמור לדוד ב אשרי משכיל אל-דל ביום רעה ימלטהו יהוה | 1 |
Blessed is he that considereth the poor: YHWH will deliver him in time of trouble.
יהוה ישמרהו ויחיהו--יאשר (ואשר) בארץ ואל-תתנהו בנפש איביו | 2 |
YHWH will preserve him, and keep him alive; and he shall be blessed upon the earth: and thou wilt not deliver him unto the will of his enemies.
יהוה--יסעדנו על-ערש דוי כל-משכבו הפכת בחליו | 3 |
YHWH will strengthen him upon the bed of languishing: thou wilt make all his bed in his sickness.
אני-אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי-חטאתי לך | 4 |
I said, YHWH, be merciful unto me: heal my soul; for I have sinned against thee.
אויבי--יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו | 5 |
Mine enemies speak evil of me, When shall he die, and his name perish?
ואם-בא לראות שוא ידבר--לבו יקבץ-און לו יצא לחוץ ידבר | 6 |
And if he come to see me, he speaketh vanity: his heart gathereth iniquity to itself; when he goeth abroad, he telleth it.
יחד--עלי יתלחשו כל-שנאי עלי--יחשבו רעה לי | 7 |
All that hate me whisper together against me: against me do they devise my hurt.
דבר-בליעל יצוק בו ואשר שכב לא-יוסיף לקום | 8 |
An evil disease, say they, cleaveth fast unto him: and now that he lieth he shall rise up no more.
גם-איש שלומי אשר-בטחתי בו-- אוכל לחמי הגדיל עלי עקב | 9 |
Yea, mine own familiar friend, in whom I trusted, which did eat of my bread, hath lifted up his heel against me.
ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם | 10 |
But thou, O YHWH, be merciful unto me, and raise me up, that I may requite them.
בזאת ידעתי כי-חפצת בי כי לא-יריע איבי עלי | 11 |
By this I know that thou favourest me, because mine enemy doth not triumph over me.
ואני--בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם | 12 |
And as for me, thou upholdest me in mine integrity, and settest me before thy face for ever.
ברוך יהוה אלהי ישראל--מהעולם ועד העולם אמן ואמן | 13 |
Blessed be YHWH Elohim of Israel from everlasting, and to everlasting. Amen, and Amen.