< תהילים 41 >
למנצח מזמור לדוד ב אשרי משכיל אל-דל ביום רעה ימלטהו יהוה | 1 |
Unto the end, a psalm for David himself. Blessed is he that understandeth concerning the needy and the poor: the Lord will deliver him in the evil day.
יהוה ישמרהו ויחיהו--יאשר (ואשר) בארץ ואל-תתנהו בנפש איביו | 2 |
The Lord preserve him and give him life, and make him blessed upon the earth: and deliver him not up to the will of his enemies.
יהוה--יסעדנו על-ערש דוי כל-משכבו הפכת בחליו | 3 |
The Lord help him on his bed of sorrow: thou hast turned all his couch in his sickness.
אני-אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי-חטאתי לך | 4 |
I said: O Lord, be thou merciful to me: heal my soul, for I have sinned against thee.
אויבי--יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו | 5 |
My enemies have spoken evils against me: when shall he die and his name perish?
ואם-בא לראות שוא ידבר--לבו יקבץ-און לו יצא לחוץ ידבר | 6 |
And if he came in to see me, he spoke vain things: his heart gathered together iniquity to itself. He went out and spoke to the same purpose.
יחד--עלי יתלחשו כל-שנאי עלי--יחשבו רעה לי | 7 |
All my enemies whispered together against me: they devised evils to me.
דבר-בליעל יצוק בו ואשר שכב לא-יוסיף לקום | 8 |
They determined against me an unjust word: shall he that sleepeth rise again no more?
גם-איש שלומי אשר-בטחתי בו-- אוכל לחמי הגדיל עלי עקב | 9 |
For even the man of peace, in whom I trusted, who ate my bread, hath greatly supplanted me.
ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם | 10 |
But thou, O Lord, have mercy on me, and raise me up again: and I will requite them.
בזאת ידעתי כי-חפצת בי כי לא-יריע איבי עלי | 11 |
By this I know, that thou hast had a good will for me: because my enemy shall not rejoice over me.
ואני--בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם | 12 |
But thou hast upheld me by reason of my innocence: and hast established me in thy sight for ever.
ברוך יהוה אלהי ישראל--מהעולם ועד העולם אמן ואמן | 13 |
Blessed by the Lord the God of Israel from eternity to eternity. So be it. So be it.