< תהילים 41 >
למנצח מזמור לדוד ב אשרי משכיל אל-דל ביום רעה ימלטהו יהוה | 1 |
Til Sangmesteren. En Salme af David.
יהוה ישמרהו ויחיהו--יאשר (ואשר) בארץ ואל-תתנהו בנפש איביו | 2 |
Salig den Mand, der tager sig af de svage, ham frelser HERREN paa Ulykkens Dag;
יהוה--יסעדנו על-ערש דוי כל-משכבו הפכת בחליו | 3 |
HERREN vogter ham, holder ham i Live, det gaar ham vel i Landet, han giver ham ikke i Fjendevold.
אני-אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי-חטאתי לך | 4 |
Paa Sottesengen staar HERREN ham bi, hans Smertensleje gør du ham let.
אויבי--יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו | 5 |
Saa siger jeg da: Vær mig naadig, HERRE, helbred min Sjæl, jeg har syndet mod dig!
ואם-בא לראות שוא ידבר--לבו יקבץ-און לו יצא לחוץ ידבר | 6 |
Mine Fjender ønsker mig ondt: »Hvornaar mon han dør og hans Navn udslettes?«
יחד--עלי יתלחשו כל-שנאי עלי--יחשבו רעה לי | 7 |
Kommer en i Besøg, saa fører han hyklerisk Tale, hans Hjerte samler paa ondt, og saa gaar han bort og taler derom.
דבר-בליעל יצוק בו ואשר שכב לא-יוסיף לקום | 8 |
Mine Avindsmænd hvisker sammen imod mig, alle regner de med, at det gaar mig ilde:
גם-איש שלומי אשר-בטחתי בו-- אוכל לחמי הגדיל עלי עקב | 9 |
»En dødelig Sot har grebet ham; han ligger der — kommer aldrig op!«
ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם | 10 |
Endog min Ven, som jeg stolede paa, som spiste mit Brød, har løftet Hælen imod mig.
בזאת ידעתי כי-חפצת בי כי לא-יריע איבי עלי | 11 |
Men du, o HERRE, vær mig naadig og rejs mig, saa jeg kan øve Gengæld imod dem.
ואני--בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם | 12 |
Deraf kan jeg kende, at du har mig kær, at min Fjende ikke skal juble over mig.
ברוך יהוה אלהי ישראל--מהעולם ועד העולם אמן ואמן | 13 |
Du holder mig oppe i Kraft af min Uskyld, lader mig staa for dit Aasyn til evig Tid. Lovet være HERREN, Israels Gud, fra Evighed og til Evighed, Amen, Amen!