< תהילים 40 >

למנצח לדוד מזמור ב קוה קויתי יהוה ויט אלי וישמע שועתי 1
Til Sangmesteren. Af David. En Salme.
ויעלני מבור שאון-- מטיט היון ויקם על-סלע רגלי כונן אשרי 2
Jeg biede trolig paa HERREN, han bøjed sig til mig og hørte mit Skrig.
ויתן בפי שיר חדש-- תהלה לאלהינו יראו רבים וייראו ויבטחו ביהוה 3
Han drog mig op af den brusende Grav, af det skidne Dynd, han satte min Fod paa en Klippe, gav Skridtene Fasthed,
אשרי הגבר-- אשר-שם יהוה מבטחו ולא-פנה אל-רהבים ושטי כזב 4
en ny Sang lagde han i min Mund, en Lovsang til vor Gud. Mange skal se det og frygte og stole paa HERREN.
רבות עשית אתה יהוה אלהי-- נפלאתיך ומחשבתיך אלינו אין ערך אליך--אגידה ואדברה עצמו מספר 5
Salig den Mand, der sætter sin Lid til HERREN, ej vender sig til hovmodige eller dem, der hælder til Løgn.
זבח ומנחה לא-חפצת-- אזנים כרית לי עולה וחטאה לא שאלת 6
Mange Undere gjorde du, HERRE min Gud, og mange Tanker tænkte du for os; de kan ikke opregnes for dig; ellers forkyndte og fortalte jeg dem; til at tælles er de for mange.
אז אמרתי הנה-באתי במגלת-ספר כתוב עלי 7
Til Slagt— og Afgrødeoffer har du ej Lyst, du gav mig aabne Ører, Brænd— og Syndoffer kræver du ikke.
לעשות-רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי 8
Da sagde jeg: »Se, jeg kommer, i Bogrullen er der givet mig Forskrift;
בשרתי צדק בקהל רב-- הנה שפתי לא אכלא יהוה אתה ידעת 9
at gøre din Vilje, min Gud, er min Lyst, og din Lov er i mit Indre.«
צדקתך לא-כסיתי בתוך לבי-- אמונתך ותשועתך אמרתי לא-כחדתי חסדך ואמתך לקהל רב 10
I en stor Forsamling forkyndte jeg Retfærd, se, mine Læber lukked jeg ikke; HERRE, du ved det.
אתה יהוה-- לא-תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך תמיד יצרוני 11
Din Retfærd dulgte jeg ej i mit Hjerte, din Trofasthed og Frelse talte jeg Om, din Naade og Sandhed fornægted jeg ej i en stor Forsamling.
כי אפפו-עלי רעות עד-אין מספר-- השיגוני עונתי ולא-יכלתי לראות עצמו משערות ראשי ולבי עזבני 12
Du, HERRE, vil ikke lukke dit Hjerte for mig, din Naade og Sandhed skal altid være mit Værn.
רצה יהוה להצילני יהוה לעזרתי חושה 13
Thi Ulykker lejrer sig om mig i talløs Mængde, mine Synder har indhentet mig, saa jeg ikke kan se, de er flere end Hovedets Haar, og Modet har svigtet.
יבשו ויחפרו יחד-- מבקשי נפשי לספותה יסגו אחור ויכלמו-- חפצי רעתי 14
Du værdiges, HERRE, at fri mig, HERRE, il mig til Hjælp.
ישמו על-עקב בשתם-- האמרים לי האח האח 15
Lad dem beskæmmes og rødme, som vil mig til Livs, og de, der ønsker mig ondt, lad dem vige med Skændsel;
ישישו וישמחו בך-- כל-מבקשיך יאמרו תמיד יגדל יהוה-- אהבי תשועתך 16
Lad dem stivne af Rædsel ved deres Skam, de, som siger: »Ha, ha!« til mig!
ואני עני ואביון-- אדני יחשב-לי עזרתי ומפלטי אתה אלהי אל-תאחר 17
Lad alle, som søger dig, frydes og glædes i dig; lad dem, som elsker din Frelse, bestandig sige: »HERREN er stor!« Er jeg end arm og fattig, vil Herren dog tænke paa mig. Du er min Hjælp og min Frelser; tøv ej, min Gud!

< תהילים 40 >