תהילים 39

1 למנצח לידיתון (לידותון) מזמור לדוד ב אמרתי-- אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום-- בעד רשע לנגדי

Psalm. Canticum David, in finem, pro Idithum. Dixi: Custodiam vias meas: ut non delinquam in lingua mea. Posui ori meo custodiam, cum consisteret peccator adversum me.

2 נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר

Obmutui, et humiliatus sum, et silui a bonis: et dolor meus renovatus est.

3 חם-לבי בקרבי--בהגיגי תבער-אש דברתי בלשוני

Concaluit cor meum intra me: et in meditatione mea exardescet ignis.

4 הודיעני יהוה קצי--ומדת ימי מה-היא אדעה מה-חדל אני

Locutus sum in lingua mea: Notum fac mihi Domine finem meum. Et numerum dierum meorum quis est: ut sciam quid desit mihi.

5 הנה טפחות נתתה ימי-- וחלדי כאין נגדך אך כל-הבל כל-אדם נצב סלה

Ecce mensurabiles posuisti dies meos: et substantia mea tamquam nihilum ante te. Verumtamen universa vanitas, omnis homo vivens.

6 אך-בצלם יתהלך-איש-- אך-הבל יהמיון יצבר ולא-ידע מי-אספם

Verumtamen in imagine pertransit homo: sed et frustra conturbatur. Thesaurizat: et ignorat cui congregabit ea.

7 ועתה מה-קויתי אדני-- תוחלתי לך היא

Et nunc quae est expectatio mea? nonne Dominus? et substantia mea apud te est.

8 מכל-פשעי הצילני חרפת נבל אל-תשימני

Ab omnibus iniquitatibus meis erue me: opprobrium insipienti dedisti me.

9 נאלמתי לא אפתח-פי כי אתה עשית

Obmutui, et non aperui os meum, quoniam tu fecisti:

10 הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי

amove a me plagas tuas.

11 בתוכחות על-עון יסרת איש-- ותמס כעש חמודו אך הבל כל-אדם סלה

A fortitudine manus tuae ego defeci in increpationibus: propter iniquitatem corripuisti hominem. Et tabescere fecisti sicut araneam animam eius: verumtamen vane conturbatur omnis homo.

12 שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה-- אל-דמעתי אל-תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל-אבותי

Exaudi orationem meam Domine, et deprecationem meam: auribus percipe lacrymas meas. Ne sileas: quoniam advena ego sum apud te, et peregrinus, sicut omnes patres mei.

13 השע ממני ואבליגה-- בטרם אלך ואינני

Remitte mihi, ut refrigerer priusquam abeam, et amplius non ero.