< תהילים 39 >
למנצח לידיתון (לידותון) מזמור לדוד ב אמרתי-- אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום-- בעד רשע לנגדי | 1 |
Au maître chantre des Jéduthunites. Cantique de David. J'avais dit: « Je veillerai sur mes voies, pour ne point pécher par la langue; j'aurai soin de mettre un frein à ma bouche, tant que les impies seront en ma présence. »
נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר | 2 |
Je fus muet, silencieux, évitant même de parler du bonheur. Mais ma douleur s'irritait,
חם-לבי בקרבי--בהגיגי תבער-אש דברתי בלשוני | 3 |
mon cœur s'enflammait dans mon sein, où mes pensées allumèrent un feu, et ma langue parla.
הודיעני יהוה קצי--ומדת ימי מה-היא אדעה מה-חדל אני | 4 |
Éternel, montre-moi le terme de ma vie, et quelle est la durée de mes jours! O! que je sache combien je suis fragile!
הנה טפחות נתתה ימי-- וחלדי כאין נגדך אך כל-הבל כל-אדם נצב סלה | 5 |
Voici, tu as donné à mes jours l'espace d'une palme, et ma durée est comme un néant devant toi; oui, tout homme a la consistance d'un souffle. (Pause)
אך-בצלם יתהלך-איש-- אך-הבל יהמיון יצבר ולא-ידע מי-אספם | 6 |
Oui, comme une ombre le mortel se promène; oui, il s'agite avec bruit pour ce qui passe; il amasse, et il ne sait qui recueillera.
ועתה מה-קויתי אדני-- תוחלתי לך היא | 7 |
Et maintenant, que puis-je attendre, Seigneur? Mon espoir est en toi.
מכל-פשעי הצילני חרפת נבל אל-תשימני | 8 |
Sauve-moi de tous mes péchés, ne m'expose pas aux outrages de l'impie!
נאלמתי לא אפתח-פי כי אתה עשית | 9 |
Mais je me tais, je n'ouvre pas la bouche, car c'est toi qui agis.
הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי | 10 |
Eloigne de moi tes plaies! Je péris sous ta main irritée.
בתוכחות על-עון יסרת איש-- ותמס כעש חמודו אך הבל כל-אדם סלה | 11 |
Quand par des peines tu châties l'homme d'une faute, semblable à la teigne, tu détruis son bien le plus cher. Oui, tout mortel est un souffle. (Pause)
שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה-- אל-דמעתי אל-תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל-אבותי | 12 |
Ecoute ma prière, Éternel, et prête l'oreille à mes cris! Ne sois point sourd à mes larmes, car je suis un étranger chez toi, un hôte, comme tous mes pères!
השע ממני ואבליגה-- בטרם אלך ואינני | 13 |
Ne tiens plus tes yeux attachés sur moi, afin que je retrouve la sérénité, avant que je m'en aille, et que je ne sois plus!