תהילים 39
| למנצח לידיתון (לידותון) מזמור לדוד ב אמרתי-- אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום-- בעד רשע לנגדי | 1 |
Au chef des chantres. A Jeduthun, Psaume de David. Je disais: Je veillerai sur mes voies, De peur de pécher par ma langue; Je mettrai un frein à ma bouche, Tant que le méchant sera devant moi.
| נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר | 2 |
Je suis resté muet, dans le silence; Je me suis tu, quoique malheureux; Et ma douleur n’était pas moins vive.
| חם-לבי בקרבי--בהגיגי תבער-אש דברתי בלשוני | 3 |
Mon cœur brûlait au-dedans de moi, Un feu intérieur me consumait, Et la parole est venue sur ma langue.
| הודיעני יהוה קצי--ומדת ימי מה-היא אדעה מה-חדל אני | 4 |
Éternel! Dis-moi quel est le terme de ma vie, Quelle est la mesure de mes jours; Que je sache combien je suis fragile.
| הנה טפחות נתתה ימי-- וחלדי כאין נגדך אך כל-הבל כל-אדם נצב סלה | 5 |
Voici, tu as donné à mes jours la largeur de la main, Et ma vie est comme un rien devant toi. Oui, tout homme debout n’est qu’un souffle. (Pause)
| אך-בצלם יתהלך-איש-- אך-הבל יהמיון יצבר ולא-ידע מי-אספם | 6 |
Oui, l’homme se promène comme une ombre, Il s’agite vainement; Il amasse, et il ne sait qui recueillera.
| ועתה מה-קויתי אדני-- תוחלתי לך היא | 7 |
Maintenant, Seigneur, que puis-je espérer? En toi est mon espérance.
| מכל-פשעי הצילני חרפת נבל אל-תשימני | 8 |
Délivre-moi de toutes mes transgressions! Ne me rends pas l’opprobre de l’insensé!
| נאלמתי לא אפתח-פי כי אתה עשית | 9 |
Je reste muet, je n’ouvre pas la bouche, Car c’est toi qui agis.
| הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי | 10 |
Détourne de moi tes coups! Je succombe sous les attaques de ta main.
| בתוכחות על-עון יסרת איש-- ותמס כעש חמודו אך הבל כל-אדם סלה | 11 |
Tu châties l’homme en le punissant de son iniquité, Tu détruis comme la teigne ce qu’il a de plus cher. Oui, tout homme est un souffle. (Pause)
| שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה-- אל-דמעתי אל-תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל-אבותי | 12 |
Écoute ma prière, Éternel, et prête l’oreille à mes cris! Ne sois pas insensible à mes larmes! Car je suis un étranger chez toi, Un habitant, comme tous mes pères.
| השע ממני ואבליגה-- בטרם אלך ואינני | 13 |
Détourne de moi le regard, et laisse-moi respirer, Avant que je m’en aille et que ne sois plus!
