תהילים 39
| למנצח לידיתון (לידותון) מזמור לדוד ב אמרתי-- אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום-- בעד רשע לנגדי | 1 |
Au chef de musique, à Jeduthun. Psaume de David. J’ai dit: Je prendrai garde à mes voies, afin que je ne pèche point par ma langue; je garderai ma bouche avec une muselière pendant que le méchant est devant moi.
| נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר | 2 |
J’ai été muet, dans le silence; je me suis tu à l’égard du bien; et ma douleur a été excitée.
| חם-לבי בקרבי--בהגיגי תבער-אש דברתי בלשוני | 3 |
Mon cœur s’est échauffé au-dedans de moi; dans ma méditation le feu s’est allumé, j’ai parlé de ma langue:
| הודיעני יהוה קצי--ומדת ימי מה-היא אדעה מה-חדל אני | 4 |
Éternel! fais-moi connaître ma fin, et la mesure de mes jours, ce qu’elle est; je saurai combien je suis fragile.
| הנה טפחות נתתה ימי-- וחלדי כאין נגדך אך כל-הבל כל-אדם נצב סלה | 5 |
Voici, tu m’as donné des jours comme la largeur d’une main, et ma durée est comme un rien devant toi. Certainement, tout homme qui se tient debout n’est que vanité. (Sélah)
| אך-בצלם יתהלך-איש-- אך-הבל יהמיון יצבר ולא-ידע מי-אספם | 6 |
Certainement l’homme se promène parmi ce qui n’a que l’apparence; certainement il s’agite en vain; il amasse [des biens], et il ne sait qui les recueillera.
| ועתה מה-קויתי אדני-- תוחלתי לך היא | 7 |
Et maintenant, qu’est-ce que j’attends, Seigneur? Mon attente est en toi.
| מכל-פשעי הצילני חרפת נבל אל-תשימני | 8 |
Délivre-moi de toutes mes transgressions; ne me livre pas à l’opprobre de l’insensé.
| נאלמתי לא אפתח-פי כי אתה עשית | 9 |
Je suis resté muet, je n’ai pas ouvert la bouche, car c’est toi qui l’as fait.
| הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי | 10 |
Retire de dessus moi ta plaie: je suis consumé par les coups de ta main.
| בתוכחות על-עון יסרת איש-- ותמס כעש חמודו אך הבל כל-אדם סלה | 11 |
Quand tu châties un homme, en le corrigeant à cause de l’iniquité, tu consumes comme la teigne sa beauté; certainement, tout homme n’est que vanité. (Sélah)
| שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה-- אל-דמעתי אל-תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל-אבותי | 12 |
Écoute ma prière, ô Éternel! et prête l’oreille à mon cri; ne sois pas sourd à mes larmes, car je suis un étranger, un hôte, chez toi, comme tous mes pères.
| השע ממני ואבליגה-- בטרם אלך ואינני | 13 |
Détourne tes regards de moi, et que je retrouve ma force, avant que je m’en aille et que je ne sois plus.
