תהילים 39
| למנצח לידיתון (לידותון) מזמור לדוד ב אמרתי-- אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום-- בעד רשע לנגדי | 1 |
Au maître de chant, à Idithun. Chant de David. Je disais: « Je veillerai sur mes voies, de peur de pécher par la langue; je mettrai un frein à ma bouche, tant que le méchant sera devant moi. »
| נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר | 2 |
Et je suis resté muet, dans le silence; je me suis tu, quoique privé de tout bien. Mais ma douleur s’est irritée,
| חם-לבי בקרבי--בהגיגי תבער-אש דברתי בלשוני | 3 |
mon cœur s’est embrasé au-dedans de moi; dans mes réflexions un feu s’est allumé, et la parole est venue sur ma langue.
| הודיעני יהוה קצי--ומדת ימי מה-היא אדעה מה-חדל אני | 4 |
Fais-moi connaître, Yahweh, quel est le terme de ma vie; quelle est la mesure de mes jours; que je sache combien je suis périssable.
| הנה טפחות נתתה ימי-- וחלדי כאין נגדך אך כל-הבל כל-אדם נצב סלה | 5 |
Tu as donné à mes jours la largeur de la main, et ma vie est comme un rien devant toi. Oui, tout homme vivant n’est qu’un souffle. — Séla.
| אך-בצלם יתהלך-איש-- אך-הבל יהמיון יצבר ולא-ידע מי-אספם | 6 |
Oui, l’homme passe comme une ombre; oui, c’est en vain qu’il s’agite; il amasse, et il ignore qui recueillera.
| ועתה מה-קויתי אדני-- תוחלתי לך היא | 7 |
Maintenant, que puis-je attendre, Seigneur? Mon espérance est en toi.
| מכל-פשעי הצילני חרפת נבל אל-תשימני | 8 |
Délivre-moi de toutes mes transgressions; ne me rends pas l’opprobre de l’insensé.
| נאלמתי לא אפתח-פי כי אתה עשית | 9 |
Je me tais, je n’ouvre plus la bouche, car c’est toi qui agis.
| הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי | 10 |
Détourne de moi tes coups; sous la rigueur de ta main, je succombe!
| בתוכחות על-עון יסרת איש-- ותמס כעש חמודו אך הבל כל-אדם סלה | 11 |
Quand tu châties l’homme, en le punissant de son iniquité, tu détruis, comme fait la teigne, ce qu’il a de plus cher. Oui, tout homme n’est qu’un souffle. — Séla.
| שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה-- אל-דמעתי אל-תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל-אבותי | 12 |
Ecoute ma prière, Yahweh, prête l’oreille à mes cris, ne sois pas insensible à mes larmes! Car je suis un étranger chez toi, un voyageur, comme tous mes pères.
| השע ממני ואבליגה-- בטרם אלך ואינני | 13 |
Détourne de moi le regard et laisse-moi respirer, avant que je m’en aille et que je ne sois plus!
