תהילים 39

1 למנצח לידיתון (לידותון) מזמור לדוד ב אמרתי-- אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום-- בעד רשע לנגדי

For the leader; for Jeduthun. A psalm of David. I vowed to watch my words, and sin not with my tongue, but to put on my mouth a muzzle, while the wicked were in my presence.

2 נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר

I was silent and dumb, speechless: but my pain was stirred up.

3 חם-לבי בקרבי--בהגיגי תבער-אש דברתי בלשוני

My heart grew hot within me; as I mused, the fire was kindled, till at last the words came to my tongue.

4 הודיעני יהוה קצי--ומדת ימי מה-היא אדעה מה-חדל אני

‘Teach me, O Lord, my end, and the sum of my days what it is. Let me know how transient I am.

5 הנה טפחות נתתה ימי-- וחלדי כאין נגדך אך כל-הבל כל-אדם נצב סלה

See! My days you have made but a span, and my life is as nothing before you. It is but as a breath that everyone stands: (Selah)

6 אך-בצלם יתהלך-איש-- אך-הבל יהמיון יצבר ולא-ידע מי-אספם

it is but in mere semblance we walk to and fro, and all our noise is for nothing. We heap up, and know not who will gather.’

7 ועתה מה-קויתי אדני-- תוחלתי לך היא

And now, what wait I for, Lord? My hope is in you.

8 מכל-פשעי הצילני חרפת נבל אל-תשימני

From all my transgressions deliver me; make me not the scorn of the fool.

9 נאלמתי לא אפתח-פי כי אתה עשית

I am dumb, never opening my mouth, for this is your own doing.

10 הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי

Remove your stroke from off me: by the might of your hand I am spent.

11 בתוכחות על-עון יסרת איש-- ותמס כעש חמודו אך הבל כל-אדם סלה

When you rebuke someone to punish their sins, you consume, like a moth, what they treasures. Everyone is only a breath. (Selah)

12 שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה-- אל-דמעתי אל-תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל-אבותי

Hear my prayer, O Lord; attend to my cry for help. Hold not your peace at my tears. For I am but a guest of yours, a stranger visiting, like all my ancestors.

13 השע ממני ואבליגה-- בטרם אלך ואינני

Look away from me, let me smile again, before I die and am gone.