< תהילים 39 >

למנצח לידיתון (לידותון) מזמור לדוד ב אמרתי-- אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום-- בעד רשע לנגדי 1
“To the chief musician, to Jeduthun, a psalm of David.” I said, I will guard my ways, that I sin not with my tongue: I will guard my mouth with a muzzle, while the wicked is before me.
נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר 2
I was dumb in deep silence, I was quite still, even from [speaking] good; but my pain was greatly excited;
חם-לבי בקרבי--בהגיגי תבער-אש דברתי בלשוני 3
My heart was hot within me, in my self-communing there burnt a fire: [then] spoke I with my tongue,
הודיעני יהוה קצי--ומדת ימי מה-היא אדעה מה-חדל אני 4
Let me know, O Lord, my end, and the measure of my days, what it is: I wish to know when I shall cease to be.
הנה טפחות נתתה ימי-- וחלדי כאין נגדך אך כל-הבל כל-אדם נצב סלה 5
Behold, measured out with the span hast thou made my days; and my whole duration is nothing before thee: yea, as nothing but vanity doth every man stand here. (Selah)
אך-בצלם יתהלך-איש-- אך-הבל יהמיון יצבר ולא-ידע מי-אספם 6
As nothing but a shadowy image doth man walk about, yea, for vanity only do all make a noise: he heapeth up his gains, and knoweth not who shall gather them.
ועתה מה-קויתי אדני-- תוחלתי לך היא 7
And now, what shall I wait for, O Lord? my hope is in thee.
מכל-פשעי הצילני חרפת נבל אל-תשימני 8
From all my transgressions deliver thou me: render me not the object of reproach of the worthless.
נאלמתי לא אפתח-פי כי אתה עשית 9
I was dumb, I opened not my mouth; because thou hadst done it.
הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי 10
Remove thou thy plague away from me: from the blows of thy hand am I consumed.
בתוכחות על-עון יסרת איש-- ותמס כעש חמודו אך הבל כל-אדם סלה 11
When thou with corrections chastisest man for iniquity, thou causest his excellence to melt away as [if eaten by] the moth: yea, nothing but vanity is every man. (Selah)
שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה-- אל-דמעתי אל-תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל-אבותי 12
Hear my prayer, O Lord, and give ear unto my cry; be not silent at my tears; for a stranger am I with thee, a sojourner, like all my fathers.
השע ממני ואבליגה-- בטרם אלך ואינני 13
Leave off from me, that I may recover strength, before I go hence, and am no more.

< תהילים 39 >