תהילים 39
| למנצח לידיתון (לידותון) מזמור לדוד ב אמרתי-- אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום-- בעד רשע לנגדי | 1 |
To the chief Musician, [even] to Jeduthun, A Psalm of David. I said, I will take heed to my ways, that I sin not with my tongue: I will keep my mouth with a bridle, while the wicked is before me.
| נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר | 2 |
I was dumb with silence, I held my peace, [even] from good; and my sorrow was stirred.
| חם-לבי בקרבי--בהגיגי תבער-אש דברתי בלשוני | 3 |
My heart was hot within me, while I was musing the fire burned: [ then] spake I with my tongue,
| הודיעני יהוה קצי--ומדת ימי מה-היא אדעה מה-חדל אני | 4 |
LORD, make me to know mine end, and the measure of my days, what it [is; that] I may know how frail I [am].
| הנה טפחות נתתה ימי-- וחלדי כאין נגדך אך כל-הבל כל-אדם נצב סלה | 5 |
Behold, thou hast made my days [as] an handbreadth; and mine age [is] as nothing before thee: verily every man at his best state [is] altogether vanity. (Selah)
| אך-בצלם יתהלך-איש-- אך-הבל יהמיון יצבר ולא-ידע מי-אספם | 6 |
Surely every man walketh in a vain shew: surely they are disquieted in vain: he heapeth up [riches], and knoweth not who shall gather them.
| ועתה מה-קויתי אדני-- תוחלתי לך היא | 7 |
And now, Lord, what wait I for? my hope [is] in thee.
| מכל-פשעי הצילני חרפת נבל אל-תשימני | 8 |
Deliver me from all my transgressions: make me not the reproach of the foolish.
| נאלמתי לא אפתח-פי כי אתה עשית | 9 |
I was dumb, I opened not my mouth; because thou didst [it].
| הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי | 10 |
Remove thy stroke away from me: I am consumed by the blow of thine hand.
| בתוכחות על-עון יסרת איש-- ותמס כעש חמודו אך הבל כל-אדם סלה | 11 |
When thou with rebukes dost correct man for iniquity, thou makest his beauty to consume away like a moth: surely every man [is] vanity. (Selah)
| שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה-- אל-דמעתי אל-תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל-אבותי | 12 |
Hear my prayer, O LORD, and give ear unto my cry; hold not thy peace at my tears: for I [am] a stranger with thee, [and] a sojourner, as all my fathers [were].
| השע ממני ואבליגה-- בטרם אלך ואינני | 13 |
O spare me, that I may recover strength, before I go hence, and be no more.
