תהילים 39

1 למנצח לידיתון (לידותון) מזמור לדוד ב אמרתי-- אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום-- בעד רשע לנגדי

大衛的詩，交與伶長耶杜頓。 我曾說：我要謹慎我的言行， 免得我舌頭犯罪； 惡人在我面前的時候， 我要用嚼環勒住我的口。

2 נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר

我默然無聲，連好話也不出口； 我的愁苦就發動了，

3 חם-לבי בקרבי--בהגיגי תבער-אש דברתי בלשוני

我的心在我裏面發熱。 我默想的時候，火就燒起， 我便用舌頭說話。

4 הודיעני יהוה קצי--ומדת ימי מה-היא אדעה מה-חדל אני

耶和華啊，求你叫我曉得我身之終！ 我的壽數幾何？ 叫我知道我的生命不長！

5 הנה טפחות נתתה ימי-- וחלדי כאין נגדך אך כל-הבל כל-אדם נצב סלה

你使我的年日窄如手掌； 我一生的年數，在你面前如同無有。 各人最穩妥的時候，真是全然虛幻。 (細拉)

6 אך-בצלם יתהלך-איש-- אך-הבל יהמיון יצבר ולא-ידע מי-אספם

世人行動實係幻影。 他們忙亂，真是枉然； 積蓄財寶，不知將來有誰收取。

7 ועתה מה-קויתי אדני-- תוחלתי לך היא

主啊，如今我等甚麼呢？ 我的指望在乎你！

8 מכל-פשעי הצילני חרפת נבל אל-תשימני

求你救我脫離一切的過犯， 不要使我受愚頑人的羞辱。

9 נאלמתי לא אפתח-פי כי אתה עשית

因我所遭遇的是出於你， 我就默然不語。

10 הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי

求你把你的責罰從我身上免去； 因你手的責打，我便消滅。

11 בתוכחות על-עון יסרת איש-- ותמס כעש חמודו אך הבל כל-אדם סלה

你因人的罪惡懲罰他的時候， 叫他的笑容消滅，如衣被蟲所咬。 世人真是虛幻！ (細拉)

12 שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה-- אל-דמעתי אל-תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל-אבותי

耶和華啊，求你聽我的禱告， 留心聽我的呼求！ 我流淚，求你不要靜默無聲！ 因為我在你面前是客旅， 是寄居的，像我列祖一般。

13 השע ממני ואבליגה-- בטרם אלך ואינני

求你寬容我， 使我在去而不返之先可以力量復原。