תהילים 38
| מזמור לדוד להזכיר ב יהוה--אל-בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני | 1 |
Ein Lied; von David, zum Erlernen. Bestraf mich nicht in Deinem Zorne, Herr! In Deinem Grimme züchtige mich nicht noch mehr!
| כי-חציך נחתו בי ותנחת עלי ידך | 2 |
Denn Deine Pfeile sind gar tief in mich gedrungen, und Deine Hand liegt schwer auf mir.
| אין-מתם בבשרי מפני זעמך אין-שלום בעצמי מפני חטאתי | 3 |
An meinem Fleische ist nichts heil ob Deinem Zorn, nichts unversehrt an meinem Leib ob meiner Sünde.
| כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני | 4 |
Denn meine Sünden übersteigen mir das Haupt, sind mir zu schwer, wie eine ungeheure Last.
| הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי | 5 |
Und eiternd faulen meine Wunden um meiner Torheit willen.
| נעויתי שחתי עד-מאד כל-היום קדר הלכתי | 6 |
Ich winde mich und krümme mich so heftig und allzeit gehe ich betrübt einher.
| כי-כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי | 7 |
In meinem Innern wühlt der Brand; an meinem Leib ist nichts Gesundes.
| נפוגותי ונדכיתי עד-מאד שאגתי מנהמת לבי | 8 |
Ich bin gelähmt, zermalmt und stöhne; mir klopft das Herz.
| אדני נגדך כל-תאותי ואנחתי ממך לא-נסתרה | 9 |
Vor Dir liegt jeder meiner Wünsche offen, Herr; mein Seufzen ist Dir nicht verborgen.
| לבי סחרחר עזבני כחי ואור-עיני גם-הם אין אתי | 10 |
Mir pocht das Herz und steht mir still, und meine Kraft, mein Augenlicht versagen mir den Dienst.
| אהבי ורעי--מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו | 11 |
Die Freunde und Gefährten treten zurück vor meiner Plage; fern stehen die Verwandten mir.
| וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל-היום יהגו | 12 |
Die auf mein Leben lauern, legen Schlingen, und die mein Unglück suchen, drohen mit Verderben und schmieden täglich Ränke.
| ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח-פיו | 13 |
Und ich? Ich bin wie taub und höre nichts, bin wie ein Stummer, der den Mund nicht öffnet,
| ואהי--כאיש אשר לא-שמע ואין בפיו תוכחות | 14 |
bin wie ein Mensch, der nichts versteht und keinen Widerspruch im Munde führt.
| כי-לך יהוה הוחלתי אתה תענה אדני אלהי | 15 |
Denn ich vertraue, Herr, auf Dich; Du Herr, mein Gott, wirst Rede stehen,
| כי-אמרתי פן-ישמחו-לי במוט רגלי עלי הגדילו | 16 |
Weil ich mir sag, sie dürfen meiner nimmer spotten, und glitte aus mein Fuß, nicht über mich frohlocken.
| כי-אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד | 17 |
Schon bin ich ja dem Falle nah, stets meiner Schwäche mir bewußt.
| כי-עוני אגיד אדאג מחטאתי | 18 |
Denn ich bekenne meine Schuld und gräme mich um meine Sünde.
| ואיבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר | 19 |
Doch zahlreich sind, die unverschuldet mich befeinden, und viele, die mich grundlos hassen,
| ומשלמי רעה תחת טובה-- ישטנוני תחת רדופי- (רדפי-) טוב | 20 |
und die mit Bösem Gutes mir vergelten, mich lästern, daß ich nach dem Guten strebe.
| אל-תעזבני יהוה אלהי אל-תרחק ממני | 21 |
Verlaß mich nicht, o Herr! Mein Gott, entfern Dich nicht von mir!
| חושה לעזרתי אדני תשועתי | 22 |
Zu meinem Schutze schnell herbei! Zu Hilfe, Herr!
