< תהילים 38 >

מזמור לדוד להזכיר ב יהוה--אל-בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני 1
A Melody of David. To bring to Remembrance. O Yahweh, do not, in thine anger, correct me, nor, in thy wrath, chastise me;
כי-חציך נחתו בי ותנחת עלי ידך 2
For, thine arrows, have sunk down into me, and thy hand, presseth heavily upon me.
אין-מתם בבשרי מפני זעמך אין-שלום בעצמי מפני חטאתי 3
There is no soundness in my flesh, By reason of thine indignation, There is no peace in my bones, By reason of my sin;
כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני 4
For, mine iniquities, have passed over my head, Like a heavy burden, they are too heavy for me:
הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי 5
My wounds are of bad odour—they have festered, by reason of my folly:
נעויתי שחתי עד-מאד כל-היום קדר הלכתי 6
I am bent, I am bowed down very low. All the day, have I gloomily walked;
כי-כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי 7
For, my loins, are filled with inflammation, and there is no soundness in my flesh:
נפוגותי ונדכיתי עד-מאד שאגתי מנהמת לבי 8
I am benumbed and crushed exceedingly, —I have cried aloud because of the groaning of my heart.
אדני נגדך כל-תאותי ואנחתי ממך לא-נסתרה 9
O My Lord! before thee, is all my longing, and, my sighing, from thee, hath not been hid:
לבי סחרחר עזבני כחי ואור-עיני גם-הם אין אתי 10
My heart, fluttereth, my strength hath forsaken me, and, as for the light of mine eyes, even they, are not with me:
אהבי ורעי--מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו 11
My lovers, and my friends, from before my stroke, stand aloof, —and, my near ones, far away, do stand:
וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל-היום יהגו 12
Yea they who are seeking my life, have laid snares, and they who are asking my harm, have threatened engulfing ruin, And, deceitful things—all day long, do they mutter.
ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח-פיו 13
But, I, as one deaf, will not hear, —and as one dumb, who will not open his mouth:
ואהי--כאיש אשר לא-שמע ואין בפיו תוכחות 14
Thus have I become as a man who cannot hear, in whose mouth are no arguments:
כי-לך יהוה הוחלתי אתה תענה אדני אלהי 15
Because, for thee, O Yahweh, have I waited, Thou, wilt answer, O Adonay, my God!
כי-אמרתי פן-ישמחו-לי במוט רגלי עלי הגדילו 16
For I said, Lest they rejoice over me! When my feet were tottering, against me, have they magnified themselves:
כי-אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד 17
For, I, to halt, am ready, and, my pain, is before me continually;
כי-עוני אגיד אדאג מחטאתי 18
For, mine iniquity, will I declare, I shall be anxious because of my sin;
ואיבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר 19
And, my foes, are alive—have become strong, —and multiplied are they who hate me for false cause:
ומשלמי רעה תחת טובה-- ישטנוני תחת רדופי- (רדפי-) טוב 20
Even they who are repaying evil for good, accuse me because I pursue the good.
אל-תעזבני יהוה אלהי אל-תרחק ממני 21
Do not forsake me, O Yahweh, My God! be not far from me:
חושה לעזרתי אדני תשועתי 22
Make haste to help me, My Lord, my deliverance!

< תהילים 38 >