< תהילים 38 >
מזמור לדוד להזכיר ב יהוה--אל-בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני | 1 |
A Psalm of David. A lament. Reprove me not, Lord, in your anger, and chasten me not in your wrath;
כי-חציך נחתו בי ותנחת עלי ידך | 2 |
for your arrows have sunk into me, and your hand lies heavy upon me.
אין-מתם בבשרי מפני זעמך אין-שלום בעצמי מפני חטאתי | 3 |
In my flesh is no soundness because of your anger, no health in my bones, because of my sin.
כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני | 4 |
For that my guilt is gone over my head: it weighs like a burden too heavy for me.
הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי | 5 |
My wounds stink and fester, for my foolishness I am tormented.
נעויתי שחתי עד-מאד כל-היום קדר הלכתי | 6 |
Bent and bowed am I utterly, all the day going in mourning.
כי-כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי | 7 |
My loins are filled with burning, and in my flesh is no soundness.
נפוגותי ונדכיתי עד-מאד שאגתי מנהמת לבי | 8 |
I am utterly crushed and numb; I cry louder than lion roars.
אדני נגדך כל-תאותי ואנחתי ממך לא-נסתרה | 9 |
Lord, you know all that I long for, my groans are not hidden from you.
לבי סחרחר עזבני כחי ואור-עיני גם-הם אין אתי | 10 |
My heart is throbbing, my strength has failed me. The light of my eyes – even it is gone from me.
אהבי ורעי--מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו | 11 |
My dear ones and friends keep aloof, and my neighbours stand afar off.
וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל-היום יהגו | 12 |
They who aim at my life lay their snares, they who seek my hurt speak of ruin, nursing treachery all the day long.
ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח-פיו | 13 |
But I turn a deaf ear and hear not; like the dumb I open not my mouth.
ואהי--כאיש אשר לא-שמע ואין בפיו תוכחות | 14 |
I am like one without hearing, with no arguments in my mouth.
כי-לך יהוה הוחלתי אתה תענה אדני אלהי | 15 |
For my hope, O Lord, is in you. You will answer, O Lord my God,
כי-אמרתי פן-ישמחו-לי במוט רגלי עלי הגדילו | 16 |
when I utter the hope that those who made scorn of my tottering feet may not rejoice over me.
כי-אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד | 17 |
For I am ready to fall, my pain forsakes me never.
כי-עוני אגיד אדאג מחטאתי | 18 |
I acknowledge my guilt, I am anxious because of my sin:
ואיבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר | 19 |
My wanton assailants are strong, those who wrongfully hate me are many,
ומשלמי רעה תחת טובה-- ישטנוני תחת רדופי- (רדפי-) טוב | 20 |
who render me evil for good, and oppose me, because I make good my goal.
אל-תעזבני יהוה אלהי אל-תרחק ממני | 21 |
Do not forsake me, O Lord; my God, be not far from me.
חושה לעזרתי אדני תשועתי | 22 |
Hasten to help me, O Lord my saviour.