תהילים 38

1 מזמור לדוד להזכיר ב יהוה--אל-בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני

A PSALM OF DAVID. “TO CAUSE TO REMEMBER.” YHWH, do not reprove me in Your wrath, Nor discipline me in Your fury.

2 כי-חציך נחתו בי ותנחת עלי ידך

For Your arrows have come down on me, And You let down Your hand on me.

3 אין-מתם בבשרי מפני זעמך אין-שלום בעצמי מפני חטאתי

Soundness is not in my flesh, Because of Your indignation, Peace is not in my bones, Because of my sin.

4 כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני

For my iniquities have passed over my head, As a heavy burden—too heavy for me.

5 הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי

Stunk—my wounds have become corrupt, Because of my folly.

6 נעויתי שחתי עד-מאד כל-היום קדר הלכתי

I have been bent down, I have been bowed down—to excess, I have gone mourning all the day.

7 כי-כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי

For my flanks have been full of drought, And soundness is not in my flesh.

8 נפוגותי ונדכיתי עד-מאד שאגתי מנהמת לבי

I have been feeble and struck—to excess, I have roared from disquietude of heart.

9 אדני נגדך כל-תאותי ואנחתי ממך לא-נסתרה

Lord, all my desire [is] before You, And my sighing has not been hid from You.

10 לבי סחרחר עזבני כחי ואור-עיני גם-הם אין אתי

My heart [is] panting, my power has forsaken me, And the light of my eyes, Even they are not with me.

11 אהבי ורעי--מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו

My lovers and my friends stand aloof from before my plague. And my neighbors have stood far off.

12 וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל-היום יהגו

And those seeking my soul lay a snare, And those seeking my evil Have spoken mischievous things, And they meditate [on] deceits all the day.

13 ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח-פיו

And I, as deaf, do not hear. And as a mute one who does not open his mouth.

14 ואהי--כאיש אשר לא-שמע ואין בפיו תוכחות

Indeed, I am as a man who does not hear, And in his mouth are no reproofs.

15 כי-לך יהוה הוחלתי אתה תענה אדני אלהי

Because for You, O YHWH, I have waited, You answer, O Lord my God.

16 כי-אמרתי פן-ישמחו-לי במוט רגלי עלי הגדילו

When I said, “Lest they rejoice over me, In the slipping of my foot they magnified themselves against me.”

17 כי-אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד

For I am ready to halt, And my pain [is] continually before me.

18 כי-עוני אגיד אדאג מחטאתי

For I declare my iniquity, I am sorry for my sin.

19 ואיבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר

And my enemies [are] lively, They have been strong, and those hating me without cause, Have been multiplied.

20 ומשלמי רעה תחת טובה-- ישטנוני תחת רדופי- (רדפי-) טוב

And those paying evil for good accuse me, Because of my pursuing good.

21 אל-תעזבני יהוה אלהי אל-תרחק ממני

Do not forsake me, O YHWH, My God, do not be far from me,

22 חושה לעזרתי אדני תשועתי

Hurry to help me, O Lord, my salvation!