תהילים 37
| לדוד אל-תתחר במרעים אל-תקנא בעשי עולה | 1 |
Von David. - Ereifere dich nicht der Bösewichte wegen! Beneide nicht die Übeltäter!
| כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון | 2 |
Sie welken schnell wie Gras, verdorren wie das grüne Kraut.
| בטח ביהוה ועשה-טוב שכן-ארץ ורעה אמונה | 3 |
Vertrau dem Herrn! Tu Gutes! Verbleib im Land, dich redlich nährend!
| והתענג על-יהוה ויתן-לך משאלת לבך | 4 |
Wie ein verwöhntes Kind komm zu dem Herrn! Er gibt dir, was dein Herz sich wünscht.
| גול על-יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה | 5 |
Befiehl du deinen Weg dein Herrn! Auf ihn vertrau! Er wird's schon machen.
| והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים | 6 |
Er bringt ans Licht, daß du gerecht, und an den Tag, daß du im Recht.
| דום ליהוה-- והתחולל-לו אל-תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות | 7 |
Und schweig zum Herrn und harre sein! Ereifere über den dich nicht, der sich Erfolg erzwingt, nicht über einen Mann, der Schwindel treibt!
| הרף מאף ועזב חמה אל-תתחר אך-להרע | 8 |
Gib auf den Ärger! So ereifere dich nicht, daß selbst du Böses tätest!
| כי-מרעים יכרתון וקוי יהוה המה יירשו-ארץ | 9 |
Denn ausgerottet werden Übeltäter; die auf den Herrn vertrauen, bleiben im Besitz des Landes.
| ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על-מקומו ואיננו | 10 |
Noch kurze Zeit! Dann ist der Bösewicht dahin! Du schaust nach seiner Stätte. Er ist nicht mehr.
| וענוים יירשו-ארץ והתענגו על-רב שלום | 11 |
Die Dulder bleiben im Besitz des Landes an reichem Glücke sich erlabend.
| זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו | 12 |
Dem Frommen plant zuleid der Frevler Arges und fletscht die Zähne wider ihn.
| אדני ישחק-לו כי-ראה כי-יבא יומו | 13 |
Der Herr lacht seiner; schon sieht er seinen Tag sich nahen.
| חרב פתחו רשעים-- ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי-דרך | 14 |
Die Frevler zücken zwar ihr Schwert und spannen ihren Bogen, um Elende und Arme zu erlegen und hinzuwürgen, die geraden Wandels.
| חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה | 15 |
Allein ihr Schwert dringt in ihr eigen Herz, und ihre Bogen splittern.
| טוב-מעט לצדיק-- מהמון רשעים רבים | 16 |
Das Wenige bekommt dem Frommen besser, als Frevlern großer Reichtum.
| כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים יהוה | 17 |
Zerbrochen werden ja der Frevler Arme; die Frommen aber stützt der Herr.
| יודע יהוה ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה | 18 |
Der Herr sorgt für die Tage lauterer Menschen, und ihr Besitztum dauert immerfort.
| לא-יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו | 19 |
Sie werden nicht in böser Zeit zuschanden; sie werden satt in Hungertagen.
| כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו | 20 |
Denn nur die Frevler gehn zugrunde, des Herrn Feinde gleich der Auen Pracht; sie schwinden hin wie Rauch; sie schwinden.
| לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן | 21 |
Der Frevler borgt, kann's aber nicht zurückerstatten; freigebig, milde kann der Fromme sein.
| כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו | 22 |
Denn die von ihm Gesegneten verbleiben im Besitz des Landes; doch die von ihm Verfluchten werden ausgerottet.
| מיהוה מצעדי-גבר כוננו ודרכו יחפץ | 23 |
Sind eines Mannes Schritte recht im Hinblick auf den Herrn, dann kümmert dieser sich um seinen Weg.
| כי-יפל לא-יוטל כי-יהוה סומך ידו | 24 |
Und wankt er auch, so stürzt er nicht; ihn stützt der Herr mit seiner Hand.
| נער הייתי-- גם-זקנתי ולא-ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש-לחם | 25 |
Ich war ein Jüngling, ward ein Greis; doch ganz verlassen habe ich den Frommen nie gesehen, noch sein Geschlecht um Nahrung betteln.
| כל-היום חונן ומלוה וזרעו לברכה | 26 |
Stets milde, leiht es allezeit; zum Segen sät es aus.
| סור מרע ועשה-טוב ושכן לעולם | 27 |
Dem Laster gram, der Tugend hold, so bleibst du immerdar.
| כי יהוה אהב משפט ולא-יעזב את-חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת | 28 |
Der Herr liebt ja das Recht; von seinen Frommen läßt er nicht. Sie sind für alle Zeit geschützt; der Frevler Brut wird ausgerottet.
| צדיקים יירשו-ארץ וישכנו לעד עליה | 29 |
Den Frommen wird das Land zu eigen, sie bleiben ewiglich darin.
| פי-צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט | 30 |
Des Frommen Mund spricht Weises; nur Rechtes redet seine Zunge.
| תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו | 31 |
Im Herzen trägt er seines Gottes Lehre, und seine Schritte schwanken nie.
| צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו | 32 |
Der Frevler lauert auf dem Frommen, begierig, ihn zu morden.
| יהוה לא-יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו | 33 |
Doch überläßt der Herr ihn nimmer seiner Hand, läßt vor Gericht ihn nicht verdammen.
| קוה אל-יהוה ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה | 34 |
Dem Herrn vertrau! Halt dich an seinen Weg! Dann gibt er dir das Land zu eigen; der Frevler Untergang erlebst du noch.
| ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן | 35 |
Ich habe einen Frevler voller Trotz gesehen, so kahl gemacht wie Gras im Felde.
| ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא | 36 |
Man schaute um; er war nicht mehr. Ich suchte ihn; er war nicht mehr zu finden.
| שמר-תם וראה ישר כי-אחרית לאיש שלום | 37 |
Merk auf die Lauteren! Schau auf die Redlichen, wie's jedem gut am Ende geht!
| ופשעים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה | 38 |
Die Missetäter aber werden all vertilgt; der Frevler Zukunft wird vernichtet.
| ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה | 39 |
Der Frommen Heil dagegen kommt vom Herrn; er ist ihr Schutz zur Zeit der Not.
| ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם--כי-חסו בו | 40 |
Der Herr steht ihnen bei und rettet sie; er schirmt und schützt sie vor dem Bösen; denn sie vertraun auf ihn.
