תהילים 37
| לדוד אל-תתחר במרעים אל-תקנא בעשי עולה | 1 |
Af David. Græm dig ikke over Ugerningsmænd, misund ikke dem, der gør Uret!
| כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון | 2 |
Thi hastigt svides de af som Græsset, visner som det friske Grønne.
| בטח ביהוה ועשה-טוב שכן-ארץ ורעה אמונה | 3 |
Stol paa HERREN og gør det gode, bo i Landet og læg Vind paa Troskab,
| והתענג על-יהוה ויתן-לך משאלת לבך | 4 |
da skal du have din Fryd i HERREN, og han skal give dig, hvad dit Hjerte attraar.
| גול על-יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה | 5 |
Vælt din Vej paa HERREN, stol paa ham, saa griber han ind
| והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים | 6 |
og fører din Retfærdighed frem som Lyset, din Ret som den klare Dag.
| דום ליהוה-- והתחולל-לו אל-תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות | 7 |
Vær stille for HERREN og bi paa ham, græm dig ej over den, der har Held, over den, der farer med Rænker.
| הרף מאף ועזב חמה אל-תתחר אך-להרע | 8 |
Tæm din Harme, lad Vreden fare, græm dig ikke, det volder kun Harm.
| כי-מרעים יכרתון וקוי יהוה המה יירשו-ארץ | 9 |
Thi Ugerningsmænd skal ryddes ud, men de, der bier paa HERREN, skal arve Landet.
| ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על-מקומו ואיננו | 10 |
En liden Stund, og den gudløse er ikke mere; ser du hen til hans Sted, saa er han der ikke.
| וענוים יירשו-ארץ והתענגו על-רב שלום | 11 |
Men de sagtmodige skal arve Landet, de fryder sig ved megen Fred.
| זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו | 12 |
Den gudløse vil den retfærdige ilde og skærer Tænder imod ham;
| אדני ישחק-לו כי-ראה כי-יבא יומו | 13 |
men Herren, han ler ad ham, thi han ser hans Time komme.
| חרב פתחו רשעים-- ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי-דרך | 14 |
De gudløse drager Sværdet og spænder Buen for at fælde arm og fattig, for at nedslagte dem, der vandrer ret;
| חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה | 15 |
men Sværdet rammer dem selv i Hjertet, og Buerne brydes sønder og sammen.
| טוב-מעט לצדיק-- מהמון רשעים רבים | 16 |
Det lidt, en retfærdig har, er bedre end mange gudløses Rigdom;
| כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים יהוה | 17 |
thi de gudløses Arme skal brydes, men HERREN støtter de retfærdige;
| יודע יהוה ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה | 18 |
HERREN kender de uskyldiges Dage, deres Arvelod bliver evindelig;
| לא-יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו | 19 |
de beskæmmes ikke i onde Tider, de mættes i Hungerens Dage.
| כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו | 20 |
Thi de gudløse gaar til Grunde, som Engenes Pragt er HERRENS Fjender, de svinder, de svinder som Røg.
| לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן | 21 |
Den gudløse laaner og bliver i Gælden, den retfærdige ynkes og giver;
| כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו | 22 |
de, han velsigner, skal arve Landet, de, han forbander, udryddes.
| מיהוה מצעדי-גבר כוננו ודרכו יחפץ | 23 |
Af HERREN stadfæstes Mandens Skridt, naar han har Behag i hans Vej;
| כי-יפל לא-יוטל כי-יהוה סומך ידו | 24 |
om end han snubler, falder han ikke, thi HERREN støtter hans Haand.
| נער הייתי-- גם-זקנתי ולא-ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש-לחם | 25 |
Ung har jeg været, og nu er jeg gammel, men aldrig saa jeg en retfærdig forladt eller hans Afkom tigge sit Brød;
| כל-היום חונן ומלוה וזרעו לברכה | 26 |
han ynkes altid og laaner ud, og hans Afkom er til Velsignelse.
| סור מרע ועשה-טוב ושכן לעולם | 27 |
Vig fra ondt og øv godt, saa bliver du boende evindelig;
| כי יהוה אהב משפט ולא-יעזב את-חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת | 28 |
thi HERREN elsker Ret og svigter ej sine fromme. De onde udslettes for evigt, de gudløses Afkom udryddes;
| צדיקים יירשו-ארץ וישכנו לעד עליה | 29 |
de retfærdige arver Landet og skal bo der til evig Tid.
| פי-צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט | 30 |
Den retfærdiges Mund taler Visdom; hans Tunge siger, hvad ret er;
| תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו | 31 |
sin Guds Lov har han i Hjertet, ikke vakler hans Skridt.
| צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו | 32 |
Den gudløse lurer paa den retfærdige og staar ham efter Livet,
| יהוה לא-יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו | 33 |
men HERREN giver ham ej i hans Haand og lader ham ikke dømmes for Retten.
| קוה אל-יהוה ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה | 34 |
Bi paa HERREN og bliv paa hans Vej, saa skal han ophøje dig til at arve Landet; du skal skue de gudløses Undergang.
| ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן | 35 |
Jeg har set en gudløs trodse, bryste sig som en Libanons Ceder —
| ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא | 36 |
men se, da jeg gik der forbi, var han borte; da jeg søgte ham, fandtes han ikke.
| שמר-תם וראה ישר כי-אחרית לאיש שלום | 37 |
Vogt paa Uskyld, læg Vind paa Oprigtighed, thi Fredens Mand har en Fremtid;
| ופשעים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה | 38 |
men Overtræderne udryddes til Hobe, de gudløses Fremtid gaar tabt.
| ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה | 39 |
De retfærdiges Frelse kommer fra HERREN, deres Tilflugt i Nødens Stund;
| ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם--כי-חסו בו | 40 |
HERREN hjælper og frier dem, fra de gudløse frier og frelser han dem; thi hos ham har de søgt deres Tilflugt.
