תהילים 35
| לדוד ריבה יהוה את-יריבי לחם את-לחמי | 1 |
Signore, giudica chi mi accusa, combatti chi mi combatte. Di Davide.
| החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי | 2 |
Afferra i tuoi scudi e sorgi in mio aiuto.
| והרק חנית וסגר לקראת רדפי אמר לנפשי ישעתך אני | 3 |
Vibra la lancia e la scure contro chi mi insegue, dimmi: «Sono io la tua salvezza».
| יבשו ויכלמו מבקשי נפשי יסגו אחור ויחפרו--חשבי רעתי | 4 |
Siano confusi e coperti di ignominia quelli che attentano alla mia vita; retrocedano e siano umiliati quelli che tramano la mia sventura.
| יהיו כמץ לפני-רוח ומלאך יהוה דוחה | 5 |
Siano come pula al vento e l'angelo del Signore li incalzi;
| יהי-דרכם חשך וחלקלקת ומלאך יהוה רדפם | 6 |
la loro strada sia buia e scivolosa quando li insegue l'angelo del Signore.
| כי-חנם טמנו-לי שחת רשתם חנם חפרו לנפשי | 7 |
Poiché senza motivo mi hanno teso una rete, senza motivo mi hanno scavato una fossa.
| תבואהו שואה לא-ידע ורשתו אשר-טמן תלכדו בשואה יפל-בה | 8 |
Li colga la bufera improvvisa, li catturi la rete che hanno tesa, siano travolti dalla tempesta.
| ונפשי תגיל ביהוה תשיש בישועתו | 9 |
Io invece esulterò nel Signore per la gioia della sua salvezza.
| כל עצמותי תאמרנה-- יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו | 10 |
Tutte le mie ossa dicano: «Chi è come te, Signore, che liberi il debole dal più forte, il misero e il povero dal predatore?».
| יקומון עדי חמס אשר לא-ידעתי ישאלוני | 11 |
Sorgevano testimoni violenti, mi interrogavano su ciò che ignoravo,
| ישלמוני רעה תחת טובה שכול לנפשי | 12 |
mi rendevano male per bene: una desolazione per la mia vita.
| ואני בחלותם לבושי שק-- עניתי בצום נפשי ותפלתי על-חיקי תשוב | 13 |
Io, quand'erano malati, vestivo di sacco, mi affliggevo col digiuno, riecheggiava nel mio petto la mia preghiera.
| כרע-כאח לי התהלכתי כאבל-אם קדר שחותי | 14 |
Mi angustiavo come per l'amico, per il fratello, come in lutto per la madre mi prostravo nel dolore.
| ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא-דמו | 15 |
Ma essi godono della mia caduta, si radunano, si radunano contro di me per colpirmi all'improvviso. Mi dilaniano senza posa,
| בחנפי לעגי מעוג-- חרק עלי שנימו | 16 |
mi mettono alla prova, scherno su scherno, contro di me digrignano i denti.
| אדני כמה תראה השיבה נפשי משאיהם מכפירים יחידתי | 17 |
Fino a quando, Signore, starai a guardare? Libera la mia vita dalla loro violenza, dalle zanne dei leoni l'unico mio bene.
| אודך בקהל רב בעם עצום אהללך | 18 |
Ti loderò nella grande assemblea, ti celebrerò in mezzo a un popolo numeroso.
| אל-ישמחו-לי איבי שקר שנאי חנם יקרצו-עין | 19 |
Non esultino su di me i nemici bugiardi, non strizzi l'occhio chi mi odia senza motivo.
| כי לא שלום ידברו ועל רגעי-ארץ--דברי מרמות יחשבון | 20 |
Poiché essi non parlano di pace, contro gli umili della terra tramano inganni.
| וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח ראתה עיננו | 21 |
Spalancano contro di me la loro bocca; dicono con scherno: «Abbiamo visto con i nostri occhi!».
| ראיתה יהוה אל-תחרש אדני אל-תרחק ממני | 22 |
Signore, tu hai visto, non tacere; Dio, da me non stare lontano.
| העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי | 23 |
Dèstati, svègliati per il mio giudizio, per la mia causa, Signore mio Dio.
| שפטני כצדקך יהוה אלהי ואל-ישמחו-לי | 24 |
Giudicami secondo la tua giustizia, Signore mio Dio, e di me non abbiano a gioire.
| אל-יאמרו בלבם האח נפשנו אל-יאמרו בלענוהו | 25 |
Non pensino in cuor loro: «Siamo soddisfatti!». Non dicano: «Lo abbiamo divorato».
| יבשו ויחפרו יחדו-- שמחי רעתי ילבשו-בשת וכלמה-- המגדילים עלי | 26 |
Sia confuso e svergognato chi gode della mia sventura, sia coperto di vergogna e d'ignominia chi mi insulta.
| ירנו וישמחו חפצי צדקי ויאמרו תמיד יגדל יהוה החפץ שלום עבדו | 27 |
Esulti e gioisca chi ama il mio diritto, dica sempre: «Grande è il Signore che vuole la pace del suo servo».
| ולשוני תהגה צדקך כל-היום תהלתך | 28 |
La mia lingua celebrerà la tua giustizia, canterà la tua lode per sempre.
