תהילים 35

1 לדוד ריבה יהוה את-יריבי לחם את-לחמי

Von David. Streite, HERR, mit denen, die mich bestreiten,

2 החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי

Ergreife Schild und Tartsche und stehe auf zur Hilfe für mich!

3 והרק חנית וסגר לקראת רדפי אמר לנפשי ישעתך אני

Zücke die Lanze und sperre meinen Verfolgern den Weg, sprich zu meiner Seele: »Deine Hilfe bin ich!«

4 יבשו ויכלמו מבקשי נפשי יסגו אחור ויחפרו--חשבי רעתי

Laß in Schmach und Schande geraten, die mir nach dem Leben trachten; zurückweichen müssen und schamrot werden, die auf Unheil gegen mich sinnen!

5 יהיו כמץ לפני-רוח ומלאך יהוה דוחה

Laß sie werden wie Spreu vor dem Winde, während der Engel des HERRN sie zurückstößt!

6 יהי-דרכם חשך וחלקלקת ומלאך יהוה רדפם

Ihr Weg müsse finster und schlüpfrig sein, während der Engel des HERRN sie verfolgt!

7 כי-חנם טמנו-לי שחת רשתם חנם חפרו לנפשי

Denn ohn’ Ursach haben sie heimlich ihr Netz mir gestellt, meinem Leben ohn’ Ursach eine Grube gegraben.

8 תבואהו שואה לא-ידע ורשתו אשר-טמן תלכדו בשואה יפל-בה

Möge Verderben ihn unversehens treffen, und sein Netz, das er heimlich gestellt, das möge ihn fangen: zum Verderben gerate er selbst hinein!

9 ונפשי תגיל ביהוה תשיש בישועתו

Dann wird mein Herz frohlocken über den HERRN und sich freuen ob seiner Hilfe;

10 כל עצמותי תאמרנה-- יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו

alle Glieder meines Leibes werden bekennen: »HERR, wer ist dir gleich? Du bist’s, der den Elenden rettet vor dem Überstarken und den Elenden und Armen vor dem Räuber.«

11 יקומון עדי חמס אשר לא-ידעתי ישאלוני

Es treten Lügenzeugen (gegen mich) auf, befragen mich über Dinge, von denen ich nichts weiß;

12 ישלמוני רעה תחת טובה שכול לנפשי

sie vergelten mir Böses für Gutes, bringen Vereinsamung über mich.

13 ואני בחלותם לבושי שק-- עניתי בצום נפשי ותפלתי על-חיקי תשוב

Ich aber – als krank sie lagen, war ein Sack mein Gewand; ich kasteite mich mit Fasten, und mein Gebet kehrte sich gegen mich selbst;

14 כרע-כאח לי התהלכתי כאבל-אם קדר שחותי

als wär’s mein Freund, mein Bruder, so ging ich einher; wie einer, der Leid um die Mutter trägt, so senkte ich trauernd das Haupt.

15 ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא-דמו

Doch jetzt ob meinem Sturze frohlocken sie und tun sich zusammen, sie treten zu kränkendem Spott zusammen gegen mich, und Leute, die ich nicht kenne, lästern mich unaufhörlich,

16 בחנפי לעגי מעוג-- חרק עלי שנימו

die heuchlerischen Kuchenbettler, die doch mit den Zähnen gegen mich knirschen.

17 אדני כמה תראה השיבה נפשי משאיהם מכפירים יחידתי

O Allherr, wie lange noch willst du’s ansehn? Entreiß meine Seele ihren Lügenreden (oder Verwüstungen), mein Leben den jungen Löwen!

18 אודך בקהל רב בעם עצום אהללך

Dann will ich dir danken in großer Versammlung, vor zahlreichem Volke dich preisen.

19 אל-ישמחו-לי איבי שקר שנאי חנם יקרצו-עין

Laß sich nicht freun über mich, die ohn’ Ursach mir feind sind, laß nicht mit den Augen blinzeln, die ohne Grund mich hassen!

20 כי לא שלום ידברו ועל רגעי-ארץ--דברי מרמות יחשבון

Sie reden ja nicht, was zum Frieden dient, nein, gegen die Stillen im Lande ersinnen sie Worte des Truges;

21 וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח ראתה עיננו

sie reißen den Mund weit auf gegen mich, sie rufen: »Haha, wir haben’s mit unsern eigenen Augen gesehn!«

22 ראיתה יהוה אל-תחרש אדני אל-תרחק ממני

Du hast’s gesehn, HERR: bleibe nicht stumm, o Allherr, bleibe nicht fern von mir,

23 העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי

Erhebe dich doch, wache auf, mir Recht zu schaffen, mein Gott und Allherr, meine Sache zu führen!

24 שפטני כצדקך יהוה אלהי ואל-ישמחו-לי

Schaffe mir Recht nach deiner Gerechtigkeit, HERR mein Gott, laß sie sich über mich nicht freuen!

25 אל-יאמרו בלבם האח נפשנו אל-יאמרו בלענוהו

Laß sie in ihrem Herzen nicht sagen: »Haha! So wollten wir’s!« Laß sie nicht sagen: »Wir haben ihn verschlungen!«

26 יבשו ויחפרו יחדו-- שמחי רעתי ילבשו-בשת וכלמה-- המגדילים עלי

Laß sie alle enttäuscht und schamrot werden, die meines Unglücks sich freuen, laß in Schmach und Schande sich kleiden, die gegen mich großtun!

27 ירנו וישמחו חפצי צדקי ויאמרו תמיד יגדל יהוה החפץ שלום עבדו

Laß jubeln und fröhlich sein, die mein Recht mir wünschen, und laß sie immer bekennen: »Groß ist der HERR, dem das Heil seines Knechtes am Herzen liegt!«

28 ולשוני תהגה צדקך כל-היום תהלתך

Dann soll meine Zunge verkünden deine Gerechtigkeit (und) deinen Ruhm den ganzen Tag.