תהילים 35
| לדוד ריבה יהוה את-יריבי לחם את-לחמי | 1 |
Von David. Streite, Jahwe, mit denen, die wider mich streiten; kämpfe mit denen, die wider mich kämpfen.
| החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי | 2 |
Ergreife Schild und Tartsche und erhebe dich als Hilfe für mich.
| והרק חנית וסגר לקראת רדפי אמר לנפשי ישעתך אני | 3 |
Ziehe die Lanze heraus und sperre den Weg entgegen meinen Verfolgern; sprich zu meiner Seele: Ich bin deine Hilfe!
| יבשו ויכלמו מבקשי נפשי יסגו אחור ויחפרו--חשבי רעתי | 4 |
Beschämt und zu Schanden müssen werden, die mir nach dem Leben trachten, zurückweichen und enttäuscht werden, die mein Unglück sinnen.
| יהיו כמץ לפני-רוח ומלאך יהוה דוחה | 5 |
Sie müssen wie Spreu vor dem Winde werden, indem sie der Engel Jahwes umstößt.
| יהי-דרכם חשך וחלקלקת ומלאך יהוה רדפם | 6 |
Ihr Weg müsse finster und schlüpfrig sein, während sie der Engel Jahwes verfolgt.
| כי-חנם טמנו-לי שחת רשתם חנם חפרו לנפשי | 7 |
Denn ohne Ursache haben sie mir heimlich ihr Netz gelegt, ohne Ursache mir eine Grube gegraben.
| תבואהו שואה לא-ידע ורשתו אשר-טמן תלכדו בשואה יפל-בה | 8 |
Möge ihn unversehens Verderben überfallen, und sein Netz, das er heimlich gelegt, ihn fangen: ins Verderben stürze er hinein!
| ונפשי תגיל ביהוה תשיש בישועתו | 9 |
Aber meine Seele wird über Jahwe frohlocken, sich über seine Hilfe freun!
| כל עצמותי תאמרנה-- יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו | 10 |
Alle meine Gebeine werden sprechen: “Jahwe, wer ist wie du? der den Elenden errettet von dem, der ihm zu stark ist, und den Elenden und Armen von dem, der ihn beraubt.”
| יקומון עדי חמס אשר לא-ידעתי ישאלוני | 11 |
Es treten frevelhafte Zeugen auf; wovon ich nichts weiß, danach fragen sie mich.
| ישלמוני רעה תחת טובה שכול לנפשי | 12 |
Sie vergelten mir Böses für Gutes, Kinderlosigkeit ward mir zu teil.
| ואני בחלותם לבושי שק-- עניתי בצום נפשי ותפלתי על-חיקי תשוב | 13 |
Ich aber bekleidete mich, als sie krank waren, mit einem Trauergewand, kasteite mich mit Fasten, und mein Gebet kehrte zurück in meinen Busen.
| כרע-כאח לי התהלכתי כאבל-אם קדר שחותי | 14 |
Wie um einen Freund, einen Bruder von mir ging ich trauernd einher, war gebeugt wie einer, der um seine Mutter trauert.
| ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא-דמו | 15 |
Aber bei meinem Falle freuen sie sich und rotten sich wider mich zusammen. Es rotten sich Fremde wider mich zusammen und die ich nicht kenne; sie lästern ohne Aufhören.
| בחנפי לעגי מעוג-- חרק עלי שנימו | 16 |
Sie höhnen mich, spotten und spotten, indem sie gegen mich mit den Zähnen knirschen.
| אדני כמה תראה השיבה נפשי משאיהם מכפירים יחידתי | 17 |
O Herr, wie lange willst du zusehen? Erquicke meine Seele und befreie sie von ihrem Gebrüll, von den jungen Löwen meine Verlassene.
| אודך בקהל רב בעם עצום אהללך | 18 |
Ich will dich preisen in großer Versammlung, unter zahlreichem Volke dich rühmen.
| אל-ישמחו-לי איבי שקר שנאי חנם יקרצו-עין | 19 |
Laß sich nicht freuen über mich, die mich grundlos befeinden, noch mit dem Auge blinzeln, die mich ohne Ursache hassen.
| כי לא שלום ידברו ועל רגעי-ארץ--דברי מרמות יחשבון | 20 |
Denn sie reden nicht, was zum Frieden dient, und wider die Stillen im Land ersinnen sie trügerische Worte.
| וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח ראתה עיננו | 21 |
Sie rissen ihr Maul weit auf wider mich, riefen: “Ha, ha! Wir haben's mit eigenem Auge gesehen!”
| ראיתה יהוה אל-תחרש אדני אל-תרחק ממני | 22 |
Du hast's gesehen, Jahwe; schweige nicht! Herr, sei nicht fern von mir!
| העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי | 23 |
Wache auf, ja erwache, mir Recht zu schaffen, mein Gott und Herr, meine Sache zu führen!
| שפטני כצדקך יהוה אלהי ואל-ישמחו-לי | 24 |
Schaffe mir Recht nach deiner Gerechtigkeit, Jahwe, mein Gott, und laß sie sich nicht über mich freuen!
| אל-יאמרו בלבם האח נפשנו אל-יאמרו בלענוהו | 25 |
Laß sie nicht in ihrem Herzen sprechen: Ha, unsere Mordlust! Laß sie nicht sprechen: Wir haben ihn zu Grunde gerichtet!
| יבשו ויחפרו יחדו-- שמחי רעתי ילבשו-בשת וכלמה-- המגדילים עלי | 26 |
Laß sie insgesamt beschämt und enttäuscht werden, die sich über mein Unglück freuen, in Scham und Schande sich hüllen, die wider mich groß thun.
| ירנו וישמחו חפצי צדקי ויאמרו תמיד יגדל יהוה החפץ שלום עבדו | 27 |
Laß jubeln und sich freuen, die Gerechtigkeit für mich wollen; laß sie allezeit sprechen: Groß ist Jahwe, der das Heil seines Knechtes will!
| ולשוני תהגה צדקך כל-היום תהלתך | 28 |
Und meine Zunge soll deine Gerechtigkeit preisen, alle Zeit deinen Ruhm.
