תהילים 35
| לדוד ריבה יהוה את-יריבי לחם את-לחמי | 1 |
Von David. Streite, Jehova, mit denen, die wider mich streiten, kämpfe mit denen, die mich bekämpfen!
| החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי | 2 |
Ergreife Tartsche und Schild, und stehe auf zu meiner Hilfe!
| והרק חנית וסגר לקראת רדפי אמר לנפשי ישעתך אני | 3 |
Und zücke den Speer und versperre den Weg wider meine Verfolger; sprich zu meiner Seele: Ich bin deine Rettung!
| יבשו ויכלמו מבקשי נפשי יסגו אחור ויחפרו--חשבי רעתי | 4 |
Laß beschämt und zu Schanden werden, die nach meinem Leben trachten; laß zurückweichen und mit Scham bedeckt werden, die Übles wider mich ersinnen!
| יהיו כמץ לפני-רוח ומלאך יהוה דוחה | 5 |
Laß sie sein wie Spreu vor dem Winde, und der Engel Jehovas treibe sie fort!
| יהי-דרכם חשך וחלקלקת ומלאך יהוה רדפם | 6 |
Ihr Weg sei finster und schlüpfrig, und der Engel Jehovas verfolge sie!
| כי-חנם טמנו-לי שחת רשתם חנם חפרו לנפשי | 7 |
Denn ohne Ursache haben sie mir ihr Netz heimlich gelegt, ohne Ursache meiner Seele eine Grube gegraben.
| תבואהו שואה לא-ידע ורשתו אשר-טמן תלכדו בשואה יפל-בה | 8 |
Über ihn komme Verderben, ohne daß er es wisse, und sein Netz, das er heimlich gelegt hat, fange ihn; zum Verderben falle er hinein!
| ונפשי תגיל ביהוה תשיש בישועתו | 9 |
Und meine Seele wird frohlocken in Jehova, sich freuen in seiner Rettung.
| כל עצמותי תאמרנה-- יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו | 10 |
Alle meine Gebeine werden sagen: Jehova, wer ist wie du! Der du den Elenden errettest von dem, der stärker ist als er, und den Elenden und Armen von dem, der ihn beraubt.
| יקומון עדי חמס אשר לא-ידעתי ישאלוני | 11 |
Es treten ungerechte Zeugen auf; was ich nicht weiß, fragen sie mich.
| ישלמוני רעה תחת טובה שכול לנפשי | 12 |
Sie vergelten mir Böses für Gutes; verwaist ist meine Seele.
| ואני בחלותם לבושי שק-- עניתי בצום נפשי ותפלתי על-חיקי תשוב | 13 |
Ich aber, als sie krank waren, kleidete mich in Sacktuch; ich kasteite mit Fasten meine Seele, und mein Gebet kehrte in meinen Busen zurück;
| כרע-כאח לי התהלכתי כאבל-אם קדר שחותי | 14 |
als wäre es mir ein Freund, ein Bruder gewesen, so bin ich einhergegangen; wie leidtragend um die Mutter habe ich mich trauernd niedergebeugt.
| ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא-דמו | 15 |
Aber sie haben sich über mein Hinken gefreut und sich versammelt; Schmäher haben sich wider mich versammelt, und ich kannte sie nicht; sie haben gelästert und nicht aufgehört.
| בחנפי לעגי מעוג-- חרק עלי שנימו | 16 |
Gleich ruchlosen Schmarotzern knirschten sie wider mich mit ihren Zähnen.
| אדני כמה תראה השיבה נפשי משאיהם מכפירים יחידתי | 17 |
Herr, wie lange willst du zusehen? Bringe meine Seele zurück aus ihren Verwüstungen, von den jungen Löwen meine einzige!
| אודך בקהל רב בעם עצום אהללך | 18 |
Ich werde dich preisen in der großen Versammlung, unter zahlreichem Volke dich loben.
| אל-ישמחו-לי איבי שקר שנאי חנם יקרצו-עין | 19 |
Laß sich nicht über mich freuen, die ohne Grund mir feind sind, nicht zwinken mit den Augen, die ohne Ursache mich hassen!
| כי לא שלום ידברו ועל רגעי-ארץ--דברי מרמות יחשבון | 20 |
Denn nicht von Frieden reden sie; und wider die Stillen im Lande ersinnen sie trügerische Dinge.
| וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח ראתה עיננו | 21 |
Und sie haben ihr Maul wider mich aufgesperrt; sie haben gesagt: Haha! Haha! Unser Auge hat's gesehen!
| ראיתה יהוה אל-תחרש אדני אל-תרחק ממני | 22 |
Du hast es gesehen, Jehova; schweige nicht! Herr, sei nicht fern von mir!
| העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי | 23 |
Wache auf und erwache zu meinem Rechte, mein Gott und Herr, zu meinem Rechtsstreit!
| שפטני כצדקך יהוה אלהי ואל-ישמחו-לי | 24 |
Schaffe mir Recht nach deiner Gerechtigkeit, Jehova, mein Gott! Und laß sie sich nicht über mich freuen!
| אל-יאמרו בלבם האח נפשנו אל-יאמרו בלענוהו | 25 |
Laß sie nicht in ihrem Herzen sagen: Haha, so wollten wir's! Laß sie nicht sagen: Wir haben ihn verschlungen!
| יבשו ויחפרו יחדו-- שמחי רעתי ילבשו-בשת וכלמה-- המגדילים עלי | 26 |
Laß sie beschämt und mit Scham bedeckt werden allesamt, die meines Unglücks sich freuen! Laß mit Scham und Schande bekleidet werden, die wider mich großtun!
| ירנו וישמחו חפצי צדקי ויאמרו תמיד יגדל יהוה החפץ שלום עבדו | 27 |
Laß jubeln und sich freuen, die Lust haben an meiner Gerechtigkeit, und laß sie stets sagen: Erhoben sei Jehova, der Lust hat an seines Knechtes Wohlfahrt!
| ולשוני תהגה צדקך כל-היום תהלתך | 28 |
Und meine Zunge wird reden von deiner Gerechtigkeit, von deinem Lobe den ganzen Tag.
