תהילים 35

1 לדוד ריבה יהוה את-יריבי לחם את-לחמי

Af David. Herre! træt med dem, som trætte med mig; strid imod dem, som stride imod mig.

2 החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי

Grib Skjold og Værge, og staa op at hjælpe mig.

3 והרק חנית וסגר לקראת רדפי אמר לנפשי ישעתך אני

Tag Spydet frem og afskær Vejen for mine Forfølgere; sig til min Sjæl: Jeg er din Frelse.

4 יבשו ויכלמו מבקשי נפשי יסגו אחור ויחפרו--חשבי רעתי

Lad dem, som søge efter mit Liv, blues og blive til Skamme; lad dem, som ville mig ondt, vige tilbage og blive beskæmmede.

5 יהיו כמץ לפני-רוח ומלאך יהוה דוחה

Lad dem blive som Avner for Vejret, og Herrens Engel støde dem bort.

6 יהי-דרכם חשך וחלקלקת ומלאך יהוה רדפם

Lad deres Vej blive mørk og slibrig, og Herrens Engel forfølge dem.

7 כי-חנם טמנו-לי שחת רשתם חנם חפרו לנפשי

Thi de skjulte uden Skel deres Garn imod mig i en Grube, de grove en Grav for min Sjæl uden Skel.

8 תבואהו שואה לא-ידע ורשתו אשר-טמן תלכדו בשואה יפל-בה

Lad Ødelæggelse komme over dem, uden at de vente det; og lad deres Garn, som de skjulte, fange dem, lad dem falde deri til Ødelæggelse.

9 ונפשי תגיל ביהוה תשיש בישועתו

Men min Sjæl skal glæde sig i Herren, den skal fryde sig i hans Frelse.

10 כל עצמותי תאמרנה-- יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו

Alle mine Ben skulle sige: Herre! hvo er som du? du, som frier en elendig fra den, som er ham for stærk, ja, en elendig og fattig fra den, som udplyndrer ham.

11 יקומון עדי חמס אשר לא-ידעתי ישאלוני

Der staa træske Vidner op, de affordre mig det, som jeg ikke ved.

12 ישלמוני רעה תחת טובה שכול לנפשי

De betale mig ondt for godt, min Sjæl føler sig forladt.

13 ואני בחלותם לבושי שק-- עניתי בצום נפשי ותפלתי על-חיקי תשוב

Men der de vare syge, iførte jeg mig Sæk, jeg plagede min Sjæl med Faste, og jeg bad med Hovedet sænket mod min Barm.

14 כרע-כאח לי התהלכתי כאבל-אם קדר שחותי

Jeg omgikkes med ham, som han havde været min Ven og Broder; jeg gik i Sørgeklæder og var nedbøjet som en, der sørger for sin Moder.

15 ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא-דמו

Men da jeg kom til at halte, glædede de sig og flokkedes; Uslinger flokkedes om mig, og jeg vidste af intet; de sønderslede og tav ikke.

16 בחנפי לעגי מעוג-- חרק עלי שנימו

Iblandt vanhellige og frække Spottere skare de Tænder imod mig.

17 אדני כמה תראה השיבה נפשי משאיהם מכפירים יחידתי

Herre! hvor længe vil du se til? udfri min Sjæl fra deres Ødelæggelse, min eneste fra de unge Løver.

18 אודך בקהל רב בעם עצום אהללך

Jeg vil takke dig i en stor Forsamling, jeg vil love dig iblandt et talrigt Folk.

19 אל-ישמחו-לי איבי שקר שנאי חנם יקרצו-עין

Lad dem, som ere mine Fjender uden Skel, ikke glædes over mig, eller dem, som hade mig uforskyldt, give Vink med Øjnene.

20 כי לא שלום ידברו ועל רגעי-ארץ--דברי מרמות יחשבון

Thi de tale ikke Fred; men imod de stille i Landet optænke de svigefulde Anslag.

21 וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח ראתה עיננו

Og de lode deres Mund vidt op imod mig; de sagde: Ha, ha! vort Øje har set det.

22 ראיתה יהוה אל-תחרש אדני אל-תרחק ממני

Herre! du har set det; ti ikke, Herre! vær ikke langt fra mig.

23 העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי

Vaagn op og vær vaagen for min Ret, for min Sag, min Gud og min Herre!

24 שפטני כצדקך יהוה אלהי ואל-ישמחו-לי

Herre, min Gud! døm mig efter din Retfærdighed, og lad dem ikke glæde sig over mig,

25 אל-יאמרו בלבם האח נפשנו אל-יאמרו בלענוהו

at de ikke skulle sige i deres Hjerte: „Ha, ha! det var vor Lyst!‟ Lad dem ikke sige: „Vi have opslugt ham!‟

26 יבשו ויחפרו יחדו-- שמחי רעתי ילבשו-בשת וכלמה-- המגדילים עלי

Lad dem, som glæde sig ved min Ulykke, til Hobe blues og blive til Skamme; lad dem, som gøre sig store imod mig, klædes med Skam og Skændsel.

27 ירנו וישמחו חפצי צדקי ויאמרו תמיד יגדל יהוה החפץ שלום עבדו

Lad dem frydes og glædes, som have Lyst til min Retfærdighed, og lad dem altid sige: Herren bør storlig loves, han, som har Lyst til sin Tjeners Fred.

28 ולשוני תהגה צדקך כל-היום תהלתך

Saa skal min Tunge tale om din Retfærdighed, om din Pris den ganske Dag.