תהילים 31
| למנצח מזמור לדוד ב בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם בצדקתך פלטני | 1 |
En Psalm Davids, till att föresjunga. Herre, uppå dig förtröstar jag, låt mig aldrig på skam komma; fräls mig genom dina rättfärdighet.
| הטה אלי אזנך-- מהרה הצילני היה לי לצור-מעוז--לבית מצודות להושיעני | 2 |
Böj din öron till mig, hasteliga hjelp mig; var mig en stark klippa och en borg, att du hjelper mig.
| כי-סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני | 3 |
Ty du äst min klippa och min borg; att du dock för ditt Namns skull mig leda och föra ville;
| תוציאני--מרשת זו טמנו לי כי-אתה מעוזי | 4 |
Att du ville draga mig utu nätet, som de för mig ställt hafva; ty du äst min starkhet.
| בידך אפקיד רוחי פדית אותי יהוה--אל אמת | 5 |
Uti dina händer befaller jag min anda; du hafver mig förlöst, Herre, du trofaste Gud.
| שנאתי השמרים הבלי-שוא ואני אל-יהוה בטחתי | 6 |
Jag hatar dem som hålla uppå lösaktiga läro; men jag hoppas till Herran.
| אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את-עניי ידעת בצרות נפשי | 7 |
Jag fröjdar mig, och är glad öfver dina godhet; att du anser mitt elände, och känner mina själ i nödene.
| ולא הסגרתני ביד-אויב העמדת במרחב רגלי | 8 |
Och du öfvergifver mig icke uti fiendans händer; du sätter mina fötter uppå vidt rum.
| חנני יהוה כי צר-לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני | 9 |
Herre, var mig nådelig, ty mig är ångest; mitt ansigte är förfallet för sorgs skull, dertill min själ och min buk.
| כי כלו ביגון חיי-- ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו | 10 |
Ty mitt lefvande är förtärdt vordet af bedröfvelse, och mine år af suckande; min kraft är igenom mina missgerning förfallen, och min ben äro försmäktade.
| מכל-צררי הייתי חרפה ולשכני מאד-- ופחד למידעי ראי בחוץ-- נדדו ממני | 11 |
Det går mig så illa, att jag är en stor försmädelse vorden minom grannom, och en styggelse minom kändom; de som mig se på gatone, de fly för mig.
| נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד | 12 |
Jag är förgäten af hjertat, såsom en döder; jag är vorden såsom ett sönderslaget kärile.
| כי שמעתי דבת רבים-- מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו | 13 |
Ty månge försmäda mig illa, så att hvar man skyr vid mig; de rådslå med hvarannan om mig, och akta taga mig lifvet bort.
| ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה | 14 |
Men jag, Herre, hoppas uppå dig, och säger: Du äst min Gud.
| בידך עתתי הצילני מיד-אויבי ומרדפי | 15 |
Min tid står i dina händer; hjelp mig utu mina fiendars hand, och ifrå dem som mig förfölja.
| האירה פניך על-עבדך הושיעני בחסדך | 16 |
Låt ditt ansigte lysa öfver din tjenare; hjelp mig genom dina godhet.
| יהוה--אל-אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול (Sheol h7585) | 17 |
Herre, låt mig icke till skam varda, ty jag åkallar dig; de ogudaktige varde till skam, och tystade i helvete. (Sheol h7585)
| תאלמנה שפתי-שקר הדברות על-צדיק עתק--בגאוה ובוז | 18 |
Tystne de falske munnar, som tala emot den rättfärdiga hårdeliga, högmodiga och hånliga.
| מה רב-טובך אשר-צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם | 19 |
Huru stor är din godhet, den du dem, som dig frukta, bevarat hafver; och bevisar dem, som trösta uppå dig, inför menniskors barn!
| תסתירם בסתר פניך-- מרכסי-איש תצפנם בסכה מריב לשנות | 20 |
Du förgömmer dem hemliga när dig för hvars mans trug; du förskyler dem i hyddone för de trätosamma tungor.
| ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור | 21 |
Lofvad vare Herren, att han mig en underlig godhet bevisat hafver, i enom fastom stad.
| ואני אמרתי בחפזי-- נגרזתי מנגד עיניך אכן--שמעת קול תחנוני בשועי אליך | 22 |
Ty jag sade i mine häpenhet: Jag är bortdrifven ifrå dine ögon; likväl hörde du mine böns röst, då jag till dig ropade.
| אהבו את-יהוה כל-חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על-יתר עשה גאוה | 23 |
Älsker Herran, alle hans helige. Herren bevarar de trogna, och vedergäller dem rikeliga, som högmod öfva.
| חזקו ויאמץ לבבכם-- כל-המיחלים ליהוה | 24 |
Varer tröste och oförfärade, alle I, som Herran förbiden.
