תהילים 31
| למנצח מזמור לדוד ב בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם בצדקתך פלטני | 1 |
Til songmeisteren; ein salme av David. Herre, eg flyr til deg; lat meg aldri i æva verta til skammar! Frels meg ved di rettferd!
| הטה אלי אזנך-- מהרה הצילני היה לי לצור-מעוז--לבית מצודות להושיעני | 2 |
Bøyg ditt øyra til meg, berga meg snart, ver meg eit festningsberg, ei fast borg til å frelsa meg!
| כי-סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני | 3 |
For du er mitt berg og mi borg, og for ditt namn skuld vil du føra og leida meg.
| תוציאני--מרשת זו טמנו לי כי-אתה מעוזי | 4 |
Du vil føra meg ut or garnet som dei løynleg hev sett for meg; for du er mi vern.
| בידך אפקיד רוחי פדית אותי יהוה--אל אמת | 5 |
I di hand yvergjev eg mi ånd; du løyser meg ut, Herre, du trufaste Gud.
| שנאתי השמרים הבלי-שוא ואני אל-יהוה בטחתי | 6 |
Eg hatar deim som dyrkar tome avgudar, men eg, eg set mi lit til Herren.
| אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את-עניי ידעת בצרות נפשי | 7 |
Eg vil fagna meg og gleda meg yver di miskunn, at du hev set min armodsdom, kjært deg um mi sjælenaud.
| ולא הסגרתני ביד-אויב העמדת במרחב רגלי | 8 |
Og du hev ikkje gjeve meg i fiendehand, du hev sett mine føter på romlendt stad.
| חנני יהוה כי צר-לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני | 9 |
Ver meg nådig, Herre, for eg vert trengd! Mitt auga er upptært av hugverk, ja, mi sjæl og min likam.
| כי כלו ביגון חיי-- ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו | 10 |
For mitt liv kverv burt med sorg, og mine år med sukk; mi kraft fell av for mi misgjerning skuld, og mine bein er utmødde.
| מכל-צררי הייתי חרפה ולשכני מאד-- ופחד למידעי ראי בחוץ-- נדדו ממני | 11 |
For alle mine motstandarar skuld hev eg vorte til skam, ja, til stor skam for mine grannar, og til skræma for mine kjenningar; dei som ser meg på gata, flyr undan for meg.
| נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד | 12 |
Eg er gløymd som ein daud mann, ute or hjarta; eg hev vorte som eit sundbrotnande kjerald.
| כי שמעתי דבת רבים-- מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו | 13 |
For eg høyrer baktale av mange, rædsla rundt ikring, med di dei legg råd saman imot meg; dei lurer på å taka mitt liv.
| ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה | 14 |
Men eg, eg set mi lit til deg Herre; eg segjer: «Du er min Gud.»
| בידך עתתי הצילני מיד-אויבי ומרדפי | 15 |
I di hand stend mine tider; berga meg or handi på mine fiendar, og frå deim som forfylgjer meg!
| האירה פניך על-עבדך הושיעני בחסדך | 16 |
Lat di åsyn lysa yver din tenar, frels meg ved di miskunn!
| יהוה--אל-אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול (Sheol h7585) | 17 |
Herre, lat meg ikkje verta til skammar, for eg ropar til deg; lat dei ugudlege verta til skammar og tagna i helheimen! (Sheol h7585)
| תאלמנה שפתי-שקר הדברות על-צדיק עתק--בגאוה ובוז | 18 |
Lat lygn-lippor verta mållause som talar skamdjervt mot den rettferdige, med ovmod og uvyrdnad!
| מה רב-טובך אשר-צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם | 19 |
Kor stor er din godhug, som du hev gøymt åt deim som ottast deg, som du hev vist mot deim som flyr til deg, for augo på menneskjeborni!
| תסתירם בסתר פניך-- מרכסי-איש תצפנם בסכה מריב לשנות | 20 |
Du løyner deim i løynrom for di åsyn mot samansvorne menner, du gøymer deim i ei bud mot kiv av tungor.
| ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור | 21 |
Lova vere Herren, for han hev gjort si miskunn underfull imot meg i ein fast by!
| ואני אמרתי בחפזי-- נגרזתי מנגד עיניך אכן--שמעת קול תחנוני בשועי אליך | 22 |
Og eg, eg sagde i mi hugsott: «Eg er burtriven frå dine augo!» men endå høyrde du røysti av mine audmjuke bøner, då eg ropa til deg.
| אהבו את-יהוה כל-חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על-יתר עשה גאוה | 23 |
Elska Herren, alle hans trugne! Herren vaktar dei trufaste, men gjev rikeleg attergjeld til den som fer med ovmod.
| חזקו ויאמץ לבבכם-- כל-המיחלים ליהוה | 24 |
Ver hugheile og lat dykkar hjarta vera sterkt, alle de som ventar på Herren!
