תהילים 31
| למנצח מזמור לדוד ב בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם בצדקתך פלטני | 1 |
Ein Psalm Davids, vorzusingen. HERR, auf dich traue ich, laß mich nimmermehr zu Schanden werden; errette mich durch deine Gerechtigkeit!
| הטה אלי אזנך-- מהרה הצילני היה לי לצור-מעוז--לבית מצודות להושיעני | 2 |
Neige deine Ohren zu mir, eilend hilf mir! Sei mir ein starker Fels und eine Burg, daß du mir helfest!
| כי-סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני | 3 |
Denn du bist mein Fels und meine Burg, und um deines Namens willen wolltest du mich leiten und führen.
| תוציאני--מרשת זו טמנו לי כי-אתה מעוזי | 4 |
Du wollest mich aus dem Netze ziehen, das sie mir gestellt haben; denn du bist meine Stärke.
| בידך אפקיד רוחי פדית אותי יהוה--אל אמת | 5 |
In deine Hände befehle ich meinen Geist; du hast mich erlöst, HERR, du treuer Gott.
| שנאתי השמרים הבלי-שוא ואני אל-יהוה בטחתי | 6 |
Ich hasse, die da halten auf eitle Götzen; ich aber hoffe auf den HERRN.
| אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את-עניי ידעת בצרות נפשי | 7 |
Ich freue mich und bin fröhlich über deine Güte, daß du mein Elend ansiehst und erkennst meine Seele in der Not
| ולא הסגרתני ביד-אויב העמדת במרחב רגלי | 8 |
und übergibst mich nicht in die Hände des Feindes; du stellst meine Füße auf weiten Raum.
| חנני יהוה כי צר-לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני | 9 |
HERR, sei mir gnädig, denn mir ist angst; meine Gestalt ist verfallen vor Trauern, dazu meine Seele und mein Leib.
| כי כלו ביגון חיי-- ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו | 10 |
Denn mein Leben hat abgenommen vor Betrübnis und meine Zeit vor Seufzen; meine Kraft ist verfallen vor meiner Missetat, und meine Gebeine sind verschmachtet.
| מכל-צררי הייתי חרפה ולשכני מאד-- ופחד למידעי ראי בחוץ-- נדדו ממני | 11 |
Es geht mir so übel, daß ich bin eine große Schmach geworden meinen Nachbarn und eine Scheu meinen Verwandten; die mich sehen auf der Gasse, fliehen vor mir.
| נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד | 12 |
Mein ist vergessen im Herzen wie eines Toten; ich bin geworden wie ein zerbrochenes Gefäß.
| כי שמעתי דבת רבים-- מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו | 13 |
Denn ich höre, wie mich viele schelten, Schrecken ist um und um; sie ratschlagen miteinander über mich und denken, mir das Leben zu nehmen.
| ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה | 14 |
Ich aber, HERR, hoffe auf dich und spreche: Du bist mein Gott!
| בידך עתתי הצילני מיד-אויבי ומרדפי | 15 |
Meine Zeit steht in deinen Händen. Errette mich von der Hand meiner Feinde und von denen, die mich verfolgen.
| האירה פניך על-עבדך הושיעני בחסדך | 16 |
Laß leuchten dein Antlitz über deinen Knecht; hilf mir durch deine Güte!
| יהוה--אל-אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול (Sheol h7585) | 17 |
HERR, laß mich nicht zu Schanden werden; denn ich rufe dich an. Die Gottlosen müssen zu Schanden werden und schweigen in der Hölle. (Sheol h7585)
| תאלמנה שפתי-שקר הדברות על-צדיק עתק--בגאוה ובוז | 18 |
Verstummen müssen falsche Mäuler, die da reden gegen den Gerechten frech, stolz und höhnisch.
| מה רב-טובך אשר-צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם | 19 |
Wie groß ist deine Güte, die du verborgen hast für die, so dich fürchten, und erzeigest vor den Leuten denen, die auf dich trauen!
| תסתירם בסתר פניך-- מרכסי-איש תצפנם בסכה מריב לשנות | 20 |
Du verbirgst sie heimlich bei dir vor jedermanns Trotz; du verdeckst sie in der Hütte vor den zänkischen Zungen.
| ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור | 21 |
Gelobt sei der HERR, daß er hat eine wunderbare Güte mir bewiesen in einer festen Stadt.
| ואני אמרתי בחפזי-- נגרזתי מנגד עיניך אכן--שמעת קול תחנוני בשועי אליך | 22 |
Denn ich sprach zu meinem Zagen: Ich bin von deinen Augen verstoßen. Dennoch hörtest du meines Flehens Stimme, da ich zu dir schrie.
| אהבו את-יהוה כל-חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על-יתר עשה גאוה | 23 |
Liebet den HERRN, alle seine Heiligen! Die Gläubigen behütet der HERR und vergilt reichlich dem, der Hochmut übt.
| חזקו ויאמץ לבבכם-- כל-המיחלים ליהוה | 24 |
Seid getrost und unverzagt, alle, die ihr des HERRN harret!
