תהילים 31

1 למנצח מזמור לדוד ב בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם בצדקתך פלטני

Dem Musikmeister. Ein Psalm Davids. Bei dir, Jahwe, suche ich Zuflucht: Laß mich nimmermehr zu Schanden werden! Befreie mich nach deiner Gerechtigkeit;

2 הטה אלי אזנך-- מהרה הצילני היה לי לצור-מעוז--לבית מצודות להושיעני

neige dein Ohr zu mir, eilend errette mich! Sei mir ein schützender Fels, eine feste Burg, mir zu helfen!

3 כי-סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני

Denn du bist mein Fels und meine Burg und um deines Namens willen wirst du mich führen und leiten.

4 תוציאני--מרשת זו טמנו לי כי-אתה מעוזי

Du wirst mich aus dem Netze ziehen, das sie mir heimlich gelegt haben, denn du bist meine Schutzwehr.

5 בידך אפקיד רוחי פדית אותי יהוה--אל אמת

In deine Hand befehle ich meinen Odem; du erlösest mich, Jahwe, du treuer Gott!

6 שנאתי השמרים הבלי-שוא ואני אל-יהוה בטחתי

Du hassest die, die sich an die nichtigen Götzen halten; ich aber vertraue auf Jahwe.

7 אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את-עניי ידעת בצרות נפשי

Laß mich jubeln und mich freuen über deine Gnade, daß du mein Elend angesehen, dich um die Nöte meiner Seele gekümmert hast.

8 ולא הסגרתני ביד-אויב העמדת במרחב רגלי

Du hast mich nicht in die Gewalt des Feindes überliefert, hast meine Füße auf freien Raum gestellt.

9 חנני יהוה כי צר-לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני

Sei mir gnädig, Jahwe, denn mir ist angst! Verfallen ist vor Kummer mein Auge, meine Seele und mein Leib.

10 כי כלו ביגון חיי-- ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו

Denn mein Leben ist in Gram dahingeschwunden und meine Jahre in Seufzen. Es wankt meine Kraft ob meiner Verschuldung, und meine Gebeine sind verfallen

11 מכל-צררי הייתי חרפה ולשכני מאד-- ופחד למידעי ראי בחוץ-- נדדו ממני

wegen aller meiner Dränger. Ich bin eine arge Schmach geworden für meine Nachbarn und ein Schrecken für meine Bekannten; die mich auf der Straße erblicken, fliehen vor mir.

12 נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד

Vergessen bin ich wie ein Toter, aus dem Sinne gekommen; ich gleiche einem zu Grunde gegangenen Gefäß.

13 כי שמעתי דבת רבים-- מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו

Ja, gehört habe ich die feindselige Rede vieler: “Grauen ringsum”! Indem sie zusammen wider mich ratschlagten, sannen sie darauf, mir das Leben zu nehmen.

14 ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה

Ich aber vertraue auf dich, Jahwe; ich spreche: Du bist mein Gott!

15 בידך עתתי הצילני מיד-אויבי ומרדפי

In deiner Hand steht mein Geschick: errette mich aus der Gewalt meiner Feinde und von meinen Verfolgern!

16 האירה פניך על-עבדך הושיעני בחסדך

Laß über deinen Knecht dein Antlitz leuchten: hilf mir durch deine Gnade!

17 יהוה--אל-אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול (Sheol h7585)

Jahwe, laß mich nicht zu Schanden werden, denn ich rufe dich an. Mögen die Gottlosen zu Schanden werden, mögen sie umkommen und hinabfahren in die Unterwelt. (Sheol h7585)

18 תאלמנה שפתי-שקר הדברות על-צדיק עתק--בגאוה ובוז

Mögen die lügnerischen Lippen verstummen, die wider Fromme Freches reden in Hochmut und Verachtung!

19 מה רב-טובך אשר-צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם

Wie groß ist deine Güte, die du denen, die dich fürchten, aufgespart, denen, die bei dir Zuflucht suchen, angesichts der Menschen erzeigt hast!

20 תסתירם בסתר פניך-- מרכסי-איש תצפנם בסכה מריב לשנות

Du schirmst sie mit dem Schirme deines Antlitzes vor den Zusammenrottungen der Menschen; du birgst sie in einer Hütte vor dem Hadern der Zungen.

21 ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור

Gepriesen sei Jahwe, daß er mir seine Gnade wunderbar erwiesen hat in einer festen Stadt.

22 ואני אמרתי בחפזי-- נגרזתי מנגד עיניך אכן--שמעת קול תחנוני בשועי אליך

Ich aber dachte in meiner Bestürzung: ich bin abgeschnitten vom Bereiche deiner Augen! Aber du hast mein lautes Flehen gehört, als ich zu dir schrie.

23 אהבו את-יהוה כל-חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על-יתר עשה גאוה

Liebt Jahwe, alle seine Frommen! Die Treuen behütet Jahwe, aber im vollen Maße vergilt er dem, der Hochmut übt.

24 חזקו ויאמץ לבבכם-- כל-המיחלים ליהוה

Seid getrost und starkes Muts alle, die ihr auf Jahwe harrt!