תהילים 31

1 למנצח מזמור לדוד ב בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם בצדקתך פלטני

“To the chief musician, a psalm of David.” In thee, O Lord, do I put my trust; Oh that I may never be put to shame: through thy righteousness do thou release me.

2 הטה אלי אזנך-- מהרה הצילני היה לי לצור-מעוז--לבית מצודות להושיעני

Bend unto me thy ear; speedily deliver me: be thou unto me as a rock of protection, as a mountain strong-hold to save me.

3 כי-סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני

For my rock and my stronghold art thou; and for the sake of thy name lead me, and guide me.

4 תוציאני--מרשת זו טמנו לי כי-אתה מעוזי

Draw me out of the net which they have laid secretly for me; for thou art my protection.

5 בידך אפקיד רוחי פדית אותי יהוה--אל אמת

Into thy hand do I commit my spirit: thou redeemest me, O Lord, the God of truth.

6 שנאתי השמרים הבלי-שוא ואני אל-יהוה בטחתי

I hate those that depend on lying vanities; but I trust indeed in the Lord.

7 אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את-עניי ידעת בצרות נפשי

I will be glad and rejoice in thy kindness; because thou hast seen my misery; thou hast taken cognizance of the distresses of my soul;

8 ולא הסגרתני ביד-אויב העמדת במרחב רגלי

And thou hast not surrendered me into the hand of the enemy: thou hast caused my feet to stand on an ample space.

9 חנני יהוה כי צר-לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני

Be gracious unto me, O Lord, for I am in distress; my eye is consumed through vexation—my soul [too] and my body.

10 כי כלו ביגון חיי-- ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו

For my life is spent with sorrow, and my years with sighing, my strength faileth because of my iniquity, and my bones are consumed.

11 מכל-צררי הייתי חרפה ולשכני מאד-- ופחד למידעי ראי בחוץ-- נדדו ממני

Because of all my assailants am I become a reproach, and unto my neighbors greatly so, and a terror to my acquaintance, those that see me abroad flee away from me.

12 נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד

I am forgotten as a dead man out of the heart: I am become like a perishable vessel.

13 כי שמעתי דבת רבים-- מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו

For I have heard the slandering of many; terror was on every side, while they took counsel together against me: to take away my life did they purpose.

14 ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה

But I trusted well in thee, O Lord: I said, Thou art my God.

15 בידך עתתי הצילני מיד-אויבי ומרדפי

In thy hand are my destinies: deliver me from the hand of my enemies, and from my persecutors.

16 האירה פניך על-עבדך הושיעני בחסדך

Let thy face shine upon thy servant: save me through thy kindness.

17 יהוה--אל-אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול (Sheol h7585)

O Lord, let me not be put to shame; for I have called on thee: let the wicked be put to shame, let them be silent, [passing] to the nether world. (Sheol h7585)

18 תאלמנה שפתי-שקר הדברות על-צדיק עתק--בגאוה ובוז

Let the lying lips be made dumb, which speak hard things against the righteous, with pride and contempt.

19 מה רב-טובך אשר-צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם

Oh how great is thy goodness, which thou hast treasured up for those that fear thee; which thou hast wrought for those that trust in thee before the sons of men!

20 תסתירם בסתר פניך-- מרכסי-איש תצפנם בסכה מריב לשנות

Thou wilt conceal them in the secret of thy presence from the conspiracy of men: thou wilt keep them secretly in a pavilion from the strife of tongues.

21 ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור

Blessed be the Lord: for he hath shown me his kindness wonderfully in a beleaguered city.

22 ואני אמרתי בחפזי-- נגרזתי מנגד עיניך אכן--שמעת קול תחנוני בשועי אליך

And yet had I said in my despondency, I am cut off from before thy eyes: nevertheless thou didst hear the voice of my supplications when I cried loudly unto thee.

23 אהבו את-יהוה כל-חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על-יתר עשה גאוה

Oh love the Lord, all ye his pious ones: the Lord preserveth the faithful, and recompenses the presumption of him that acteth proudly.

24 חזקו ויאמץ לבבכם-- כל-המיחלים ליהוה

Be strong, and let your heart be of good courage, all ye that hope in the Lord.