< תהילים 31 >
למנצח מזמור לדוד ב בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם בצדקתך פלטני | 1 |
Til Sangmesteren. En Salme af David. HERRE, jeg lider paa dig, lad mig aldrig i Evighed skuffes. Udfri mig i din Retfærd,
הטה אלי אזנך-- מהרה הצילני היה לי לצור-מעוז--לבית מצודות להושיעני | 2 |
du bøje dit Øre til mig; red mig i Hast og vær mig en Tilflugtsklippe, en Klippeborg til min Frelse;
כי-סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני | 3 |
thi du er min Klippe og Borg. For dit Navns Skyld lede og føre du mig,
תוציאני--מרשת זו טמנו לי כי-אתה מעוזי | 4 |
fri mig fra Garnet, de satte for mig; thi du er min Tilflugt,
בידך אפקיד רוחי פדית אותי יהוה--אל אמת | 5 |
i din Haand befaler jeg min Aand. Du forløser mig, HERRE, du trofaste Gud,
שנאתי השמרים הבלי-שוא ואני אל-יהוה בטחתי | 6 |
du hader dem, der holder paa Løgneguder. Men jeg, jeg stoler paa HERREN,
אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את-עניי ידעת בצרות נפשי | 7 |
jeg vil juble og glæde mig over din Miskundhed; thi du har set min Nød, agtet paa min Sjælekvide.
ולא הסגרתני ביד-אויב העמדת במרחב רגלי | 8 |
Du gav mig ikke i Fjendens Haand, men skaffede Rum for min Fod.
חנני יהוה כי צר-לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני | 9 |
Vær mig naadig, HERRE, thi jeg er angst, af Kummer hentæres mit Øje, min Sjæl og mit Indre.
כי כלו ביגון חיי-- ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו | 10 |
Thi mit Liv svinder hen i Sorg, mine Aar i Suk, min Kraft er brudt for min Brødes Skyld, mine Ben hentæres.
מכל-צררי הייתי חרפה ולשכני מאד-- ופחד למידעי ראי בחוץ-- נדדו ממני | 11 |
For alle mine Fjenders Skyld er jeg blevet til Spot, mine Naboers Gru, mine Kendinges Rædsel; de, der ser mig paa Gaden, flygter for mig.
נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד | 12 |
Som en død er jeg gaaet dem af Minde, jeg er som et ødelagt Kar.
כי שמעתי דבת רבים-- מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו | 13 |
Thi mange hører jeg hviske, trindt om er Rædsel, naar de holder Raad imod mig, pønser paa at tage mit Liv.
ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה | 14 |
Men, HERRE, jeg stoler paa dig; jeg siger: Du er min Gud,
בידך עתתי הצילני מיד-אויבי ומרדפי | 15 |
mine Tider er i din Haand. Red mig fra Fjenders Haand, fra dem, der forfølger mig,
האירה פניך על-עבדך הושיעני בחסדך | 16 |
lad dit Ansigt lyse over din Tjener, frels mig i din Miskundhed.
יהוה--אל-אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול (Sheol ) | 17 |
HERRE, lad mig ej blive til Skamme, jeg raaber jo til dig, lad de gudløse blive til Skamme og synke tavse i Døden. (Sheol )
תאלמנה שפתי-שקר הדברות על-צדיק עתק--בגאוה ובוז | 18 |
Lad de falske Læber forstumme, som taler frækt om den retfærdige med Hovmod og Foragt.
מה רב-טובך אשר-צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם | 19 |
Hvor stor er dog din Godhed, som du gemmer til dem, der frygter dig, øver mod dem, der lider paa dig, for Menneskebørnenes Øjne.
תסתירם בסתר פניך-- מרכסי-איש תצפנם בסכה מריב לשנות | 20 |
Du skjuler dem i dit Aasyns Skjul for Menneskers Stimmel; du gemmer dem i en Hytte for Tungers Kiv.
ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור | 21 |
Lovet være HERREN, thi underfuld Miskundhed har han vist mig i en befæstet Stad.
ואני אמרתי בחפזי-- נגרזתי מנגד עיניך אכן--שמעת קול תחנוני בשועי אליך | 22 |
Og jeg, som sagde i min Angst: »Jeg er bortstødt fra dine Øjne!« Visselig, du hørte min tryglende Røst, da jeg raabte til dig.
אהבו את-יהוה כל-חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על-יתר עשה גאוה | 23 |
Elsk HERREN, alle hans fromme; de trofaste skærmer HERREN; men den, der handler i Hovmod, gengælder han mangefold.
חזקו ויאמץ לבבכם-- כל-המיחלים ליהוה | 24 |
Fat Mod, eders Hjerte være stærkt, alle I, som bier paa HERREN!