תהילים 31

1 למנצח מזמור לדוד ב בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם בצדקתך פלטני

Til Sangmesteren; en Psalme af David. Herre! jeg tror paa dig, lad mig ikke beskæmmes evindelig; udfri mig ved din Retfærdighed.

2 הטה אלי אזנך-- מהרה הצילני היה לי לצור-מעוז--לבית מצודות להושיעני

Bøj dit Øre til mig, red mig hastelig; vær mig en fast Klippe, en sikker Borg til at frelse mig.

3 כי-סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני

Thi du er min Klippe og min Befæstning, og for dit Navns Skyld vil du lede mig og føre mig.

4 תוציאני--מרשת זו טמנו לי כי-אתה מעוזי

Du vil udføre mig af Garnet, som de have skjult for mig; thi du er min Styrke.

5 בידך אפקיד רוחי פדית אותי יהוה--אל אמת

I din Haand befaler jeg min Aand; du forløste mig, Herre, du sande Gud!

6 שנאתי השמרים הבלי-שוא ואני אל-יהוה בטחתי

Jeg hader dem, som tage Vare paa Løgnens Gøglebilleder; men paa Herren forlader jeg mig.

7 אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את-עניי ידעת בצרות נפשי

Jeg vil fryde mig og være glad ved din Miskundhed; thi du har set min Elendighed, du har kendt min Sjæleangest.

8 ולא הסגרתני ביד-אויב העמדת במרחב רגלי

Du overantvordede mig ikke i Fjendens Haand; du lod mine Fødder staa paa et vidt Rum.

9 חנני יהוה כי צר-לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני

Herre! vær mig naadig, thi jeg er angest; hentæret af Sorg er mit Øje, min Sjæl og min Krop.

10 כי כלו ביגון חיי-- ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו

Thi mit Liv er svundet hen i Bedrøvelse og mine Aar i Suk; min Kraft er brudt for min Misgernings Skyld, og mine Ben ere hentørrede.

11 מכל-צררי הייתי חרפה ולשכני מאד-- ופחד למידעי ראי בחוץ-- נדדו ממני

Ved alle mine Fjender er jeg bleven til Spot, og det i rigt Maal for mine Naboer og til Forskrækkelse for mine Kyndinge; de, som saa mig udenfor, flyede fra mig.

12 נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד

Jeg blev glemt, ude af Sinde som en død, jeg var som et Kar, der gaar tabt.

13 כי שמעתי דבת רבים-- מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו

Thi jeg hørte manges Bagtalelse, der var Rædsel trindt omkring; idet de raadsloge sammen over mig, tænkte de at tage Livet af mig.

14 ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה

Men jeg forlader mig paa dig, Herre! jeg sagde: Du er min Gud.

15 בידך עתתי הצילני מיד-אויבי ומרדפי

Mine Tider ere i din Haand; red mig fra mine Fjenders Haand og fra dem, som forfølge mig.

16 האירה פניך על-עבדך הושיעני בחסדך

Lad dit Ansigt lyse over din Tjener; frels mig ved din Miskundhed.

17 יהוה--אל-אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול (Sheol h7585)

Herre! lad mig ikke beskæmmes, thi jeg har kaldt paa dig; lad de ugudelige beskæmmes, lad dem tie i Dødsriget. (Sheol h7585)

18 תאלמנה שפתי-שקר הדברות על-צדיק עתק--בגאוה ובוז

Lad de falske Læber blive stumme, som tale frækt i Hovmod og Foragt imod den retfærdige.

19 מה רב-טובך אשר-צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם

Hvor stor er din Godhed, som du har gemt for dem, som dig frygte, hvilken du har udvist imod dem, som tro paa dig, for Menneskens Børn.

20 תסתירם בסתר פניך-- מרכסי-איש תצפנם בסכה מריב לשנות

Du vil skjule dem i dit Ansigts Skjul for Menneskers Sammensværgelser; du vil gemme dem i en Hytte for Tungers Kiv.

21 ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור

Lovet være Herren! thi han har underligt bevist sin Miskundhed imod mig i en fast Stad.

22 ואני אמרתי בחפזי-- נגרזתי מנגד עיניך אכן--שמעת קול תחנוני בשועי אליך

Og jeg sagde, der jeg var forfærdet: Jeg er udryddet fra dine Øjne; men du hørte mine ydmyge Begæringers Røst, da jeg raabte til dig.

23 אהבו את-יהוה כל-חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על-יתר עשה גאוה

Elsker Herren, alle hans hellige! Herren bevarer de trofaste og betaler i Overmaal ham, som øver Hovmod.

24 חזקו ויאמץ לבבכם-- כל-המיחלים ליהוה

Værer frimodige, og han skal styrke eders Hjerte, alle I, som haabe paa Herren!