תהילים 22
| למנצח על-אילת השחר מזמור לדוד ב אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי | 1 |
¡Dios mío, Dios mío! ¿por qué me has dejado? ¿estás lejos de mi salud, de las palabras de mi gemido?
| אלהי--אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא-דמיה לי | 2 |
Dios mío, clamo de día, y no oyes; y de noche, y no hay para mí silencio.
| ואתה קדוש-- יושב תהלות ישראל | 3 |
Y tú, santo, habitante, alabanzas de Israel.
| בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו | 4 |
En ti esperaron nuestros padres: esperaron, y los salvaste.
| אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא-בושו | 5 |
Clamaron a ti, y fueron librados: esperaron en ti, y no se avergonzaron.
| ואנכי תולעת ולא-איש חרפת אדם ובזוי עם | 6 |
Y yo, gusano, y no varón: vergüenza de hombres y desecho del pueblo.
| כל-ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש | 7 |
Todos los que me ven, escarnecen de mí: echan de los labios, menean la cabeza.
| גל אל-יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו | 8 |
Remíte se a Jehová, líbrele, que le quiere bien.
| כי-אתה גחי מבטן מבטיחי על-שדי אמי | 9 |
Empero tú eres el que me sacó del vientre: el que me haces esperar desde los pechos de mi madre.
| עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה | 10 |
Sobre ti estoy echado desde la matriz: desde el vientre de mi madre tú eres mi Dios.
| אל-תרחק ממני כי-צרה קרובה כי-אין עוזר | 11 |
No te alejes de mí, porque la angustia está cerca: porque no hay quien ayude.
| סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני | 12 |
Rodeáronme muchos toros: fuertes toros de Basán me cercaron.
| פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג | 13 |
Abrieron sobre mí su boca, como león que hace presa y que brama.
| כמים נשפכתי-- והתפרדו כל-עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי | 14 |
Como aguas me escurrí, y descoyuntáronse todos mis huesos: mi corazón fue como cera desliéndose en medio de mis entrañas.
| יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר-מות תשפתני | 15 |
Secóse como un tiesto mi vigor, y mi lengua se pegó a mis paladares: y en el polvo de la muerte me has puesto.
| כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי | 16 |
Porque me rodearon perros: cercáronme cuadrilla de malignos: horadaron mis manos y mis pies.
| אספר כל-עצמותי המה יביטו יראו-בי | 17 |
Contaría todos mis huesos: ellos miran, me consideran:
| יחלקו בגדי להם ועל-לבושי יפילו גורל | 18 |
Partieron entre sí mis vestidos: y sobre mi ropa echaron suertes.
| ואתה יהוה אל-תרחק אילותי לעזרתי חושה | 19 |
Mas tú, Jehová, no te alejes: fortaleza mía, apresúrate para mi socorro.
| הצילה מחרב נפשי מיד-כלב יחידתי | 20 |
Escapa de la espada mi alma; de poder del perro mi única.
| הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני | 21 |
Sálvame de la boca del león: y de los cuernos de los unicornios óyeme.
| אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך | 22 |
Contaré tu nombre a mis hermanos: en medio de la congregación te alabaré.
| יראי יהוה הללוהו-- כל-זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל-זרע ישראל | 23 |
Los que teméis a Jehová, alabádle; toda la simiente de Jacob, glorificádle; y teméd de él toda la simiente de Israel.
| כי לא-בזה ולא שקץ ענות עני-- ולא-הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע | 24 |
Porque no menospreció, ni abominó, la aflicción del pobre, ni escondió su rostro de él: y cuando clamó a él, le oyó.
| מאתך תהלתי בקהל רב--נדרי אשלם נגד יראיו | 25 |
De ti será mi alabanza en la grande congregación: mis votos pagaré delante de los que le temen.
| יאכלו ענוים וישבעו-- יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד | 26 |
Comerán los pobres, y hartarse han: alabarán a Jehová los que le buscan: vivirá vuestro corazón para siempre.
| יזכרו וישבו אל-יהוה-- כל-אפסי-ארץ וישתחוו לפניך כל-משפחות גוים | 27 |
Acordarse han, y volverse han a Jehová todos los términos de la tierra; y humillarse han delante de ti todas las familias de las gentes.
| כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים | 28 |
Porque de Jehová es el reino: y él se enseñoreará de las naciones.
| אכלו וישתחוו כל-דשני-ארץ-- לפניו יכרעו כל-יורדי עפר ונפשו לא חיה | 29 |
Comieron, y adoraron todos los gruesos de la tierra: delante de él se arrodillaron todos los que descienden al polvo: y sus almas no vivificaron.
| זרע יעבדנו יספר לאדני לדור | 30 |
La simiente le servirá: será contada a Jehová perpetuamente.
| יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה | 31 |
Vendrán, y anunciarán al pueblo que naciere, su justicia que él hizo.
