תהילים 22
| למנצח על-אילת השחר מזמור לדוד ב אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי | 1 |
Til songmeisteren etter «Morgonraudens hind»; ein salme av David. Min Gud, min Gud, kvi hev du forlate meg? Dei ord eg skrik ut, er langt burte frå mi frelsa.
| אלהי--אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא-דמיה לי | 2 |
Min Gud! eg ropar um dagen, og du svarar meg ikkje, og um natti, og eg fær ikkje tegja.
| ואתה קדוש-- יושב תהלות ישראל | 3 |
Og du er då heilag, du som bur yver Israels lovsongar.
| בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו | 4 |
På deg leit våre feder; dei leit på deg, og du frelste deim.
| אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא-בושו | 5 |
Til deg ropa dei og slapp undan; på deg leit dei og vart ikkje til skammar.
| ואנכי תולעת ולא-איש חרפת אדם ובזוי עם | 6 |
Men eg er ein makk og ikkje ein mann, ei spott for menneskje og vanvyrd av folk.
| כל-ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש | 7 |
Alle som ser meg, spottar meg, rengjer munnen og rister på hovudet og segjer:
| גל אל-יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו | 8 |
«Legg det på Herren! han frelse honom, han berge honom, sidan han hev hugnad i honom!»
| כי-אתה גחי מבטן מבטיחי על-שדי אמי | 9 |
Ja, du er den som drog meg fram frå morslivet, som let meg kvila trygt ved morsbrjostet.
| עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה | 10 |
På deg er eg kasta frå morslivet, frå morsfanget er du min Gud.
| אל-תרחק ממני כי-צרה קרובה כי-אין עוזר | 11 |
Ver ikkje langt burte frå meg! for trengsla er nær, for det finst ingen hjelpar.
| סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני | 12 |
Sterke uksar ringar meg inne, Basans stutar kringset meg.
| פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג | 13 |
Dei spilar upp sitt gap imot meg, som ei flengjande og burande løva.
| כמים נשפכתי-- והתפרדו כל-עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי | 14 |
Eg er runnen ut som vatn, og alle mine bein skilst frå kvarandre; mitt hjarta hev vorte voks, smolte inst i mitt liv.
| יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר-מות תשפתני | 15 |
Mi kraft er uppturka som eit krusbrot, mi tunga kleimer seg til min gom, og du legg meg ned i daudens dust.
| כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי | 16 |
For hundar hev sanka seg um meg, ein hop av illmenne kringsett meg; dei hev gjenombora mine hender og mine føter.
| אספר כל-עצמותי המה יביטו יראו-בי | 17 |
Eg kann telja alle mine bein; dei skodar til, dei ser på meg med lyst.
| יחלקו בגדי להם ועל-לבושי יפילו גורל | 18 |
Dei skifte mine klæde millom seg og kasta lut um min kjole.
| ואתה יהוה אל-תרחק אילותי לעזרתי חושה | 19 |
Men du, Herre, ver ikkje langt burte, du min styrke, skunda deg å hjelpa meg!
| הצילה מחרב נפשי מיד-כלב יחידתי | 20 |
Fria mi sjæl frå sverdet, mi einaste frå hundevald!
| הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני | 21 |
Frels meg frå løvegap, og frå villukse-horn - du bønhøyrer meg!
| אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך | 22 |
Eg vil forkynna ditt namn for mine brør, midt i ålmugen vil eg lova deg.
| יראי יהוה הללוהו-- כל-זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל-זרע ישראל | 23 |
De som ottast Herren, lova honom, all Jakobs ætt, æra honom, og hav age for honom, all Israels ætt!
| כי לא-בזה ולא שקץ ענות עני-- ולא-הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע | 24 |
For han hev ikkje vanvyrdt og ikkje stygst ved ein armings armodsdom, og ikkje løynt si åsyn for honom; men då han ropa til honom, høyrde han.
| מאתך תהלתי בקהל רב--נדרי אשלם נגד יראיו | 25 |
Frå deg kjem min lovsong i ein stor ålmuge; eg vil avgjera mine lovnader for deira augo som ottast honom.
| יאכלו ענוים וישבעו-- יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד | 26 |
Dei audmjuke skal eta og verta mette; dei som søkjer Herren, skal lova honom. Dykkar hjarta live til æveleg tid!
| יזכרו וישבו אל-יהוה-- כל-אפסי-ארץ וישתחוו לפניך כל-משפחות גוים | 27 |
Alle endarne av jordi skal koma det i hug og venda um til Herren, og alle heidninge-ætter skal tilbeda for di åsyn.
| כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים | 28 |
For riket høyrer Herren til, og han råder yver alle hedningarne.
| אכלו וישתחוו כל-דשני-ארץ-- לפניו יכרעו כל-יורדי עפר ונפשו לא חיה | 29 |
Alle rikmenner på jordi skal eta og tilbeda; for hans åsyn skal dei bøygja kne, alle dei som stig ned i dusti, og den som ikkje kann halda si sjæl i live.
| זרע יעבדנו יספר לאדני לדור | 30 |
Etterkomarar skal tena honom; det skal verta fortalt um Herren til den komande ætt.
| יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה | 31 |
Dei skal koma og forkynna hans rettferd for det folk som vert født, at han hev gjort det.
