< תהילים 22 >

למנצח על-אילת השחר מזמור לדוד ב אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי 1
Psaume de David, [donné] au maître chantre, [pour le chanter] sur Ajelet-Hassachar. Mon Dieu! mon Dieu! pourquoi m'as-tu abandonné, t'éloignant de ma délivrance, et des paroles de mon rugissement?
אלהי--אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא-דמיה לי 2
Mon Dieu! je crie de jour, mais tu ne réponds point; et de nuit, et je ne cesse point.
ואתה קדוש-- יושב תהלות ישראל 3
Toutefois tu es le Saint habitant [au milieu des] louanges d'Israël.
בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו 4
Nos pères se sont confiés en toi; ils se sont confiés, et tu les as délivrés;
אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא-בושו 5
Ils ont crié vers toi, et ils ont été délivrés; ils se sont appuyés sur toi, et ils n'ont point été confus.
ואנכי תולעת ולא-איש חרפת אדם ובזוי עם 6
Mais moi, je suis un ver, et non point un homme, l'opprobre des hommes, et le méprisé du peuple.
כל-ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש 7
Tous ceux qui me voient, se moquent de moi; ils me font la moue; ils branlent la tête.
גל אל-יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו 8
Il s'abandonne, disent-ils, à l'Eternel; qu'il le délivre, et qu'il le retire, puisqu'il prend son bon plaisir en lui.
כי-אתה גחי מבטן מבטיחי על-שדי אמי 9
Cependant c'est toi qui m'as tiré hors du ventre [de ma mère], qui m'as mis en sûreté lorsque j'étais aux mamelles de ma mère.
עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה 10
J'ai été mis en ta charge dès la matrice; tu es mon [Dieu] Fort dès le ventre de ma mère.
אל-תרחק ממני כי-צרה קרובה כי-אין עוזר 11
Ne t'éloigne point de moi; car la détresse est près [de moi], et il n'y a personne qui me secoure.
סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני 12
Plusieurs taureaux m'ont environné; de puissants [taureaux] de Basan m'ont entouré.
פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג 13
Ils ont ouvert leur gueule contre moi, [comme] un lion déchirant et rugissant.
כמים נשפכתי-- והתפרדו כל-עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי 14
Je me suis écoulé comme de l'eau, et tous mes os sont déjoints; mon cœur est comme de la cire, s'étant fondu dans mes entrailles.
יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר-מות תשפתני 15
Ma vigueur est desséchée comme de la brique, et ma langue tient à mon palais, et tu m'as mis dans la poussière de la mort.
כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי 16
Car des chiens m'ont environné, une assemblée de méchants m'a entouré; ils ont percé mes mains et mes pieds.
אספר כל-עצמותי המה יביטו יראו-בי 17
Je compterais tous mes os un par un; ils me contemplent, ils me regardent.
יחלקו בגדי להם ועל-לבושי יפילו גורל 18
Ils partagent entr’eux mes vêtements, et jettent le sort sur ma robe.
ואתה יהוה אל-תרחק אילותי לעזרתי חושה 19
Toi donc, Eternel! ne t'éloigne point; ma force, hâte-toi de me secourir.
הצילה מחרב נפשי מיד-כלב יחידתי 20
Délivre ma vie de l'épée, [délivre] mon unique de la patte du chien.
הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני 21
Délivre-moi de la gueule du lion, et réponds-moi [en me retirant] d'entre les cornes des licornes.
אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך 22
Je déclarerai ton Nom à mes frères, je te louerai au milieu de l'assemblée.
יראי יהוה הללוהו-- כל-זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל-זרע ישראל 23
Vous qui craignez l'Eternel, louez le; toute la race de Jacob, glorifiez-le; et toute la race d'Israël redoutez-le.
כי לא-בזה ולא שקץ ענות עני-- ולא-הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע 24
Car il n'a point méprisé ni dédaigné l'affliction de l'affligé, et n'a point caché sa face arrière de lui; mais quand l'affligé a crié vers lui, il l'a exaucé.
מאתך תהלתי בקהל רב--נדרי אשלם נגד יראיו 25
Ma louange commencera par toi dans la grande assemblée; je rendrai mes vœux en la présence de ceux qui te craignent.
יאכלו ענוים וישבעו-- יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד 26
Les débonnaires mangeront, et seront rassasiés; ceux qui cherchent l'Eternel le loueront; votre cœur vivra à perpétuité.
יזכרו וישבו אל-יהוה-- כל-אפסי-ארץ וישתחוו לפניך כל-משפחות גוים 27
Tous les bouts de la terre s'en souviendront, et ils se convertiront à l'Eternel, et toutes les familles des nations se prosterneront devant toi.
כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים 28
Car le règne appartient à l'Eternel, et il domine sur les nations.
אכלו וישתחוו כל-דשני-ארץ-- לפניו יכרעו כל-יורדי עפר ונפשו לא חיה 29
Tous les gens de la terre mangeront, et se prosterneront devant lui; tous ceux qui descendent en la poudre s'inclineront, même celui qui ne peut garantir sa vie.
זרע יעבדנו יספר לאדני לדור 30
La postérité le servira, [et] sera consacrée au Seigneur d'âge en âge.
יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה 31
Ils viendront, et ils publieront sa justice au peuple qui naîtra, parce qu'il aura fait ces choses.

< תהילים 22 >