תהילים 22
| למנצח על-אילת השחר מזמור לדוד ב אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי | 1 |
Au chef des chantres. Sur “Biche de l’aurore”. Psaume de David. Mon Dieu! Mon Dieu! Pourquoi m’as-tu abandonné, Et t’éloignes-tu sans me secourir, sans écouter mes plaintes?
| אלהי--אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא-דמיה לי | 2 |
Mon Dieu! Je crie le jour, et tu ne réponds pas; La nuit, et je n’ai point de repos.
| ואתה קדוש-- יושב תהלות ישראל | 3 |
Pourtant tu es le Saint, Tu sièges au milieu des louanges d’Israël.
| בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו | 4 |
En toi se confiaient nos pères; Ils se confiaient, et tu les délivrais.
| אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא-בושו | 5 |
Ils criaient à toi, et ils étaient sauvés; Ils se confiaient en toi, et ils n’étaient point confus.
| ואנכי תולעת ולא-איש חרפת אדם ובזוי עם | 6 |
Et moi, je suis un ver et non un homme, L’opprobre des hommes et le méprisé du peuple.
| כל-ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש | 7 |
Tous ceux qui me voient se moquent de moi, Ils ouvrent la bouche, secouent la tête:
| גל אל-יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו | 8 |
Recommande-toi à l’Éternel! L’Éternel le sauvera, Il le délivrera, puisqu’il l’aime!
| כי-אתה גחי מבטן מבטיחי על-שדי אמי | 9 |
Oui, tu m’as fait sortir du sein maternel, Tu m’as mis en sûreté sur les mamelles de ma mère;
| עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה | 10 |
Dès le sein maternel j’ai été sous ta garde, Dès le ventre de ma mère tu as été mon Dieu.
| אל-תרחק ממני כי-צרה קרובה כי-אין עוזר | 11 |
Ne t’éloigne pas de moi quand la détresse est proche, Quand personne ne vient à mon secours!
| סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני | 12 |
De nombreux taureaux sont autour de moi, Des taureaux de Basan m’environnent.
| פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג | 13 |
Ils ouvrent contre moi leur gueule, Semblables au lion qui déchire et rugit.
| כמים נשפכתי-- והתפרדו כל-עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי | 14 |
Je suis comme de l’eau qui s’écoule, Et tous mes os se séparent; Mon cœur est comme de la cire, Il se fond dans mes entrailles.
| יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר-מות תשפתני | 15 |
Ma force se dessèche comme l’argile, Et ma langue s’attache à mon palais; Tu me réduis à la poussière de la mort.
| כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי | 16 |
Car des chiens m’environnent, Une bande de scélérats rôdent autour de moi, Ils ont percé mes mains et mes pieds.
| אספר כל-עצמותי המה יביטו יראו-בי | 17 |
Je pourrais compter tous mes os. Eux, ils observent, ils me regardent;
| יחלקו בגדי להם ועל-לבושי יפילו גורל | 18 |
Ils se partagent mes vêtements, Ils tirent au sort ma tunique.
| ואתה יהוה אל-תרחק אילותי לעזרתי חושה | 19 |
Et toi, Éternel, ne t’éloigne pas! Toi qui es ma force, viens en hâte à mon secours!
| הצילה מחרב נפשי מיד-כלב יחידתי | 20 |
Protège mon âme contre le glaive, Ma vie contre le pouvoir des chiens!
| הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני | 21 |
Sauve-moi de la gueule du lion, Délivre-moi des cornes du buffle!
| אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך | 22 |
Je publierai ton nom parmi mes frères, Je te célébrerai au milieu de l’assemblée.
| יראי יהוה הללוהו-- כל-זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל-זרע ישראל | 23 |
Vous qui craignez l’Éternel, louez-le! Vous tous, postérité de Jacob, glorifiez-le! Tremblez devant lui, vous tous, postérité d’Israël!
| כי לא-בזה ולא שקץ ענות עני-- ולא-הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע | 24 |
Car il n’a ni mépris ni dédain pour les peines du misérable, Et il ne lui cache point sa face; Mais il l’écoute quand il crie à lui.
| מאתך תהלתי בקהל רב--נדרי אשלם נגד יראיו | 25 |
Tu seras dans la grande assemblée l’objet de mes louanges; J’accomplirai mes vœux en présence de ceux qui te craignent.
| יאכלו ענוים וישבעו-- יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד | 26 |
Les malheureux mangeront et se rassasieront, Ceux qui cherchent l’Éternel le célébreront. Que votre cœur vive à toujours!
| יזכרו וישבו אל-יהוה-- כל-אפסי-ארץ וישתחוו לפניך כל-משפחות גוים | 27 |
Toutes les extrémités de la terre penseront à l’Éternel et se tourneront vers lui; Toutes les familles des nations se prosterneront devant ta face.
| כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים | 28 |
Car à l’Éternel appartient le règne: Il domine sur les nations.
| אכלו וישתחוו כל-דשני-ארץ-- לפניו יכרעו כל-יורדי עפר ונפשו לא חיה | 29 |
Tous les puissants de la terre mangeront et se prosterneront aussi; Devant lui s’inclineront tous ceux qui descendent dans la poussière, Ceux qui ne peuvent conserver leur vie.
| זרע יעבדנו יספר לאדני לדור | 30 |
La postérité le servira; On parlera du Seigneur à la génération future.
| יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה | 31 |
Quand elle viendra, elle annoncera sa justice, Elle annoncera son œuvre au peuple nouveau-né.
