תהילים 22

1 למנצח על-אילת השחר מזמור לדוד ב אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי

Au chef des chantres. D’Après l’Ayyélet Hachahar. Psaume de David. Mon Dieu, mon Dieu, pourquoi m’as-tu abandonné, loin de me porter secours, d’entendre mes paroles suppliantes?

2 אלהי--אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא-דמיה לי

Mon Dieu, j’appelle de jour et tu ne réponds pas, de nuit, et il n’est pas de trêve pour moi.

3 ואתה קדוש-- יושב תהלות ישראל

Tu es pourtant le Saint, trônant au milieu des louanges d’Israël.

4 בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו

En toi nos pères ont eu confiance, ils ont eu confiance, et tu les as sauvés.

5 אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא-בושו

Ils ont crié vers toi et ont été délivrés; ils ont espéré en toi et n’ont pas été déçus.

6 ואנכי תולעת ולא-איש חרפת אדם ובזוי עם

Moi, je suis un vermisseau, et non un homme, l’opprobre des gens, objet de mépris pour le peuple.

7 כל-ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש

Tous ceux qui me voient se moquent de moi, grimacent des lèvres, hochent la tête.

8 גל אל-יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו

"Qu’il s’en remette à l’Eternel! Que celui-ci le sauve, qu’il l’arrache du danger, puisqu’il l’aime!"

9 כי-אתה גחי מבטן מבטיחי על-שדי אמי

Oui, c’est toi qui m’as tiré des entrailles maternelles, qui m’as fait reposer en sûreté dans le giron de ma mère;

10 עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה

entre tes bras j’ai été jeté dès ma naissance, dès le sein de ma mère, tu as été mon Dieu.

11 אל-תרחק ממני כי-צרה קרובה כי-אין עוזר

Ne t’éloigne pas de moi car l’angoisse est proche, et nul n’est là pour m’aider.

12 סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני

Des taureaux nombreux m’environnent, des bêtes puissantes de Basan m’assiègent.

13 פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג

Ils ouvrent contre moi leur gueule, tel un lion qui déchire et qui rugit.

14 כמים נשפכתי-- והתפרדו כל-עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי

Je suis comme l’eau qu’on répand, tous mes membres se disloquent; mon cœur est comme de la cire, qui fondrait au milieu de mes entrailles.

15 יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר-מות תשפתני

Ma sève est desséchée comme un tesson, ma langue est collée à mon palais; tu m’étends dans la poussière de la mort.

16 כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי

Car des chiens m’enveloppent, la bande des méchants fait cercle autour de moi; comme le lion ils meurtrissent mes mains et mes pieds.

17 אספר כל-עצמותי המה יביטו יראו-בי

Je pourrais compter tous mes os; eux, ils me toisent et se repaissent de ma vue.

18 יחלקו בגדי להם ועל-לבושי יפילו גורל

Ils se partagent mes habits, ils tirent au sort mes vêtements.

19 ואתה יהוה אל-תרחק אילותי לעזרתי חושה

Mais toi, ô Seigneur, ne t’éloigne pas; toi, qui es ma force, viens vite à mon secours!

20 הצילה מחרב נפשי מיד-כלב יחידתי

Sauve mon âme du glaive, ma vie de la fureur des chiens;

21 הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני

arrache-moi de la gueule du lion, protège-moi contre les cornes des buffles.

22 אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך

Je proclamerai ton nom devant mes frères, au milieu de l’assemblée, je te louerai.

23 יראי יהוה הללוהו-- כל-זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל-זרע ישראל

"Adorateurs de l’Eternel, louez-le vous tous, descendants de Jacob, honorez-le; révérez-le, vous tous, postérité d’Israël!

24 כי לא-בזה ולא שקץ ענות עני-- ולא-הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע

Car il n’a point dédaigné, il n’a point méprisé la misère du malheureux; il n’a pas caché de lui son visage, ni manqué de l’entendre quand il implorait!"

25 מאתך תהלתי בקהל רב--נדרי אשלם נגד יראיו

C’Est toi dont je célébrerai les louanges dans la grande assemblée, j’accomplirai mes vœux devant ceux qui te craignent.

26 יאכלו ענוים וישבעו-- יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד

Les humbles mangeront et seront rassasiés, les adorateurs de l’Eternel le loueront. Que votre cœur renaisse à la vie pour toujours!

27 יזכרו וישבו אל-יהוה-- כל-אפסי-ארץ וישתחוו לפניך כל-משפחות גוים

Les confins de la terre se souviendront et reviendront au Seigneur, toutes les familles des peuples se prosterneront devant lui.

28 כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים

Car à l’Eternel appartient la royauté, il domine sur toutes les nations.

29 אכלו וישתחוו כל-דשני-ארץ-- לפניו יכרעו כל-יורדי עפר ונפשו לא חיה

Ils mangeront et adoreront, tous les heureux de la terre; devant lui s’inclineront ceux qui descendent dans la poussière, incapables de sustenter leur vie.

30 זרע יעבדנו יספר לאדני לדור

La postérité lui vouera un culte; on parlera du Seigneur aux âges à venir.

31 יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה

IIs viendront et proclameront sa justice: ils diront au peuple à naître ce qu’il a fait.