תהילים 22
| למנצח על-אילת השחר מזמור לדוד ב אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי | 1 |
Au maître de chant. Sur « Biche de l’aurore ». Psaume de David. Mon Dieu, mon Dieu, pourquoi m’as-tu abandonné? Je gémis, et le salut reste loin de moi!
| אלהי--אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא-דמיה לי | 2 |
Mon Dieu, je crie pendant le jour, et tu ne réponds pas; la nuit, et je n’ai pas de repos.
| ואתה קדוש-- יושב תהלות ישראל | 3 |
Pourtant tu es saint, tu habites parmi les hymnes d’Israël.
| בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו | 4 |
En toi se sont confiés nos pères; ils se sont confiés, et tu les as délivrés.
| אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא-בושו | 5 |
Ils ont crié vers toi, et ils ont été sauvés; ils se sont confiés en toi, et ils n’ont pas été confus.
| ואנכי תולעת ולא-איש חרפת אדם ובזוי עם | 6 |
Et moi, je suis un ver, et non un homme, l’opprobre des hommes et le rebut du peuple.
| כל-ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש | 7 |
Tous ceux qui me voient se moquent de moi; ils ouvrent les lèvres, ils branlent la tête:
| גל אל-יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו | 8 |
« Qu’il s’abandonne à Yahweh! Qu’il le sauve, qu’il le délivre, puisqu’il l’aime! »
| כי-אתה גחי מבטן מבטיחי על-שדי אמי | 9 |
Oui, c’est toi qui m’as tiré du sein maternel, qui m’as donné confiance sur les mamelles de ma mère.
| עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה | 10 |
Dès ma naissance, je t’ai été abandonné; depuis le sein de ma mère, c’est toi qui es mon Dieu.
| אל-תרחק ממני כי-צרה קרובה כי-אין עוזר | 11 |
Ne t’éloigne pas de moi, car l’angoisse est proche, car personne ne vient à mon secours.
| סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני | 12 |
Autour de moi sont de nombreux taureaux, les forts de Basan m’environnent.
| פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג | 13 |
Ils ouvrent contre moi leur gueule, comme un lion qui déchire et rugit.
| כמים נשפכתי-- והתפרדו כל-עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי | 14 |
Je suis comme de l’eau qui s’écoule, et tous mes os sont disjoints; mon cœur est comme de la cire, il se fond dans mes entrailles.
| יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר-מות תשפתני | 15 |
Ma force s’est desséchée comme un tesson d’argile, et ma langue s’attache à mon palais; tu me couches dans la poussière de la mort.
| כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי | 16 |
Car des chiens m’environnent, une troupe de scélérats rôdent autour de moi; ils ont percé mes pieds et mes mains,
| אספר כל-עצמותי המה יביטו יראו-בי | 17 |
je pourrais compter tous mes os. Eux, ils m’observent, ils me contemplent;
| יחלקו בגדי להם ועל-לבושי יפילו גורל | 18 |
ils se partagent mes vêtements, ils tirent au sort ma tunique.
| ואתה יהוה אל-תרחק אילותי לעזרתי חושה | 19 |
Et toi, Yahweh, ne t’éloigne pas! Toi qui es ma force, viens en hâte à mon secours!
| הצילה מחרב נפשי מיד-כלב יחידתי | 20 |
Délivre mon âme de l’épée, ma vie du pouvoir du chien!
| הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני | 21 |
Sauve-moi de la gueule du lion, tire-moi des cornes du buffle!
| אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך | 22 |
Alors j’annoncerai ton nom à mes frères, au milieu de l’assemblée je te louerai:
| יראי יהוה הללוהו-- כל-זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל-זרע ישראל | 23 |
« Vous qui craignez Yahweh, louez-le! Vous tous, postérité de Jacob, glorifiez-le! Révérez-le, vous tous, postérité d’Israël!
| כי לא-בזה ולא שקץ ענות עני-- ולא-הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע | 24 |
Car il n’a pas méprisé, il n’a pas rejeté la souffrance de l’affligé, il n’a pas caché sa face devant lui, et quand l’affligé a crié vers lui, il a entendu. »
| מאתך תהלתי בקהל רב--נדרי אשלם נגד יראיו | 25 |
Grâce à toi, mon hymne retentira dans la grande assemblée, j’acquitterai mes vœux en présence de ceux qui te craignent.
| יאכלו ענוים וישבעו-- יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד | 26 |
Les affligés mangeront et se rassasieront; ceux qui cherchent Yahweh le loueront. Que votre cœur revive à jamais!
| יזכרו וישבו אל-יהוה-- כל-אפסי-ארץ וישתחוו לפניך כל-משפחות גוים | 27 |
Toutes les extrémités de la terre se souviendront et se tourneront vers Yahweh, et toutes les familles des nations se prosterneront devant sa face.
| כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים | 28 |
Car à Yahweh appartient l’empire, il domine sur les nations.
| אכלו וישתחוו כל-דשני-ארץ-- לפניו יכרעו כל-יורדי עפר ונפשו לא חיה | 29 |
Les puissants de la terre mangeront et se prosterneront; devant lui s’inclineront tous ceux qui descendent à la poussière, ceux qui ne peuvent prolonger leur vie.
| זרע יעבדנו יספר לאדני לדור | 30 |
La postérité le servira; on parlera du Seigneur à la génération future.
| יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה | 31 |
Ils viendront et ils annonceront sa justice, au peuple qui naîtra, ils diront ce qu’il a fait.
