תהילים 22
| למנצח על-אילת השחר מזמור לדוד ב אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי | 1 |
To the Chief Musician. On "the Hind of the Dawn." A Melody of David. My GOD, my GOD, why hast thou forsaken me? Far from saving me, The words of my loud lamentation?
| אלהי--אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא-דמיה לי | 2 |
My God! I keep crying—By day, and thou dost not answer, and, By night, and there is no rest for me.
| ואתה קדוש-- יושב תהלות ישראל | 3 |
But, thou, art holy, Who inhabitest the praises of Israel.
| בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו | 4 |
In thee, trusted our fathers, They trusted, and thou didst deliver them;
| אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא-בושו | 5 |
Unto thee, made they outcry, and escaped, In thee, they trusted, and had not turned pale.
| ואנכי תולעת ולא-איש חרפת אדם ובזוי עם | 6 |
But, I, am a worm and no one, a reproach of men, and despised of a people;
| כל-ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש | 7 |
All that see me, laugh at me, —They open wide the mouth, They shake the head: —
| גל אל-יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו | 8 |
He should trust in Yahweh—let him deliver him, —Let him rescue him, seeing he delighteth in him.
| כי-אתה גחי מבטן מבטיחי על-שדי אמי | 9 |
For, thou, art he that severed me from the womb, he that caused me to trust, upon the breasts of my mother;
| עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה | 10 |
Upon thee, was I cast from the time I was born, From the womb of my mother, my GOD, hast thou been.
| אל-תרחק ממני כי-צרה קרובה כי-אין עוזר | 11 |
Be not far from me, for, distress, is near, For there is none to help.
| סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני | 12 |
Many bulls have surrounded me, Strong oxen of Bashan, have enclosed me;
| פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג | 13 |
They have opened wide against me their mouth, A lion rending and roaring.
| כמים נשפכתי-- והתפרדו כל-עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי | 14 |
Like water, am I poured out, and, put out of joint, are all my bones, —My heart, hath become, like wax, it is melted in the midst of my body;
| יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר-מות תשפתני | 15 |
Dried as a potsherd, is my strength, And, my tongue, is made to cleave to my gums, And, in the dust of death, wilt thou lay me.
| כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי | 16 |
For dogs have surrounded me, —An assembly of evil doers, have encircled me, They have pierced my hands and my feet,
| אספר כל-עצמותי המה יביטו יראו-בי | 17 |
I may tell all my bones, They, look for—they behold me!
| יחלקו בגדי להם ועל-לבושי יפילו גורל | 18 |
They part my garments among them, and, for my vestment, they cast lots.
| ואתה יהוה אל-תרחק אילותי לעזרתי חושה | 19 |
But, thou, O Yahweh, be not far off, O my help! to aid me, make haste;
| הצילה מחרב נפשי מיד-כלב יחידתי | 20 |
Rescue, from the sword, my life, from the power of the dog, my solitary self:
| הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני | 21 |
Save me from the mouth of the lion, —Yea, from the horns of wild beasts, hast thou delivered me.
| אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך | 22 |
I will declare thy Name unto my brethren, —In the midst of the convocation, will I praise thee.
| יראי יהוה הללוהו-- כל-זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל-זרע ישראל | 23 |
Ye that revere Yahweh, praise him, All ye the seed of Jacob, glorify him, And, stand in awe of him, all ye seed of Israel.
| כי לא-בזה ולא שקץ ענות עני-- ולא-הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע | 24 |
For he hath not despised nor abhorred the humbling of the patient one, neither hath he hid his face from him, but, when he cried for help unto him, he heard.
| מאתך תהלתי בקהל רב--נדרי אשלם נגד יראיו | 25 |
Of thee, is my praise in the great convocation, My vows, will I pay, before them who revere him.
| יאכלו ענוים וישבעו-- יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד | 26 |
The patient wronged-ones shall eat and be satisfied, They shall praise Yahweh, who are seekers of him, Let your heart live for aye.
| יזכרו וישבו אל-יהוה-- כל-אפסי-ארץ וישתחוו לפניך כל-משפחות גוים | 27 |
All the ends of the earth, will remember and turn to Yahweh, Yea all the families of the nations, will bow themselves down before thee,
| כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים | 28 |
For, to Yahweh, belongeth the kingdom, And One to Rule over the nations.
| אכלו וישתחוו כל-דשני-ארץ-- לפניו יכרעו כל-יורדי עפר ונפשו לא חיה | 29 |
All the great ones of the earth, shall eat and bow down, Before him shall kneel, all that go down to the dust, Even he who had not kept alive, his own soul!
| זרע יעבדנו יספר לאדני לדור | 30 |
My seed, shall serve him, It shall be recounted, of the Lord, to a generation that shall come:
| יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה | 31 |
That his righteousness may be declared to a people to be born, That he wrought with effect!
