< תהילים 22 >
למנצח על-אילת השחר מזמור לדוד ב אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי | 1 |
Unto the end, for the morning protection, a psalm for David. O God my God, look upon me: why hast thou forsaken me? Far from my salvation are the words of my sins.
אלהי--אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא-דמיה לי | 2 |
O my God, I shall cry by day, and thou wilt not hear: and by night, and it shall not be reputed as folly in me.
ואתה קדוש-- יושב תהלות ישראל | 3 |
But thou dwellest in the holy place, the praise of Israel.
בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו | 4 |
In thee have our fathers hoped: they have hoped, and thou hast delivered them.
אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא-בושו | 5 |
They cried to thee, and they were saved: they trusted in thee, and were not confounded.
ואנכי תולעת ולא-איש חרפת אדם ובזוי עם | 6 |
But I am a worm, and no man: the reproach of men, and the outcast of the people.
כל-ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש | 7 |
All they that saw me have laughed me to scorn: they have spoken with the lips, and wagged the head.
גל אל-יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו | 8 |
He hoped in the Lord, let him deliver him: let him save him, seeing he delighteth in him.
כי-אתה גחי מבטן מבטיחי על-שדי אמי | 9 |
For thou art he that hast drawn me out of the womb: my hope from the breasts of my mother.
עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה | 10 |
I was cast upon thee from the womb. From my mother’s womb thou art my God,
אל-תרחק ממני כי-צרה קרובה כי-אין עוזר | 11 |
Depart not from me. For tribulation is very near: for there is none to help me.
סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני | 12 |
Many calves have surrounded me: fat bulls have besieged me.
פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג | 13 |
They have opened their mouths against me, as a lion ravening and roaring.
כמים נשפכתי-- והתפרדו כל-עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי | 14 |
I am poured out like water; and all my bones are scattered. My heart is become like wax melting in the midst of my bowels.
יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר-מות תשפתני | 15 |
My strength is dried up like a potsherd, and my tongue hath cleaved to my jaws: and thou hast brought me down into the dust of death.
כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי | 16 |
For many dogs have encompassed me: the council of the malignant hath besieged me. They have dug my hands and feet.
אספר כל-עצמותי המה יביטו יראו-בי | 17 |
They have numbered all my bones. And they have looked and stared upon me.
יחלקו בגדי להם ועל-לבושי יפילו גורל | 18 |
They parted my garments amongst them; and upon my vesture they cast lots.
ואתה יהוה אל-תרחק אילותי לעזרתי חושה | 19 |
But thou, O Lord, remove not thy help to a distance from me; look towards my defence.
הצילה מחרב נפשי מיד-כלב יחידתי | 20 |
Deliver, O God, my soul from the sword: my only one from the hand of the dog.
הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני | 21 |
Save me from the lion’s mouth; and my lowness from the horns of the unicorns.
אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך | 22 |
I will declare thy name to my brethren: in the midst of the church will I praise thee.
יראי יהוה הללוהו-- כל-זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל-זרע ישראל | 23 |
Ye that fear the Lord, praise him: all ye the seed of Jacob, glorify him.
כי לא-בזה ולא שקץ ענות עני-- ולא-הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע | 24 |
Let all the seed of Israel fear him: because he hath not slighted nor despised the supplication of the poor man. Neither hath he turned away his face from me: and when I cried to him he heard me.
מאתך תהלתי בקהל רב--נדרי אשלם נגד יראיו | 25 |
With thee is my praise in a great church: I will pay my vows in the sight of them that fear him.
יאכלו ענוים וישבעו-- יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד | 26 |
The poor shall eat and shall be filled: and they shall praise the Lord that seek him: their hearts shall live for ever and ever.
יזכרו וישבו אל-יהוה-- כל-אפסי-ארץ וישתחוו לפניך כל-משפחות גוים | 27 |
All the ends of the earth shall remember, and shall be converted to the Lord: And all the kindreds of the Gentiles shall adore in his sight.
כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים | 28 |
For the kingdom is the Lord’s; and he shall have dominion over the nations.
אכלו וישתחוו כל-דשני-ארץ-- לפניו יכרעו כל-יורדי עפר ונפשו לא חיה | 29 |
All the fat ones of the earth have eaten and have adored: all they that go down to the earth shall fall before him.
זרע יעבדנו יספר לאדני לדור | 30 |
And to him my soul shall live: and my seed shall serve him.
יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה | 31 |
There shall be declared to the Lord a generation to come: and the heavens shall shew forth his justice to a people that shall be born, which the Lord hath made.