תהילים 22
| למנצח על-אילת השחר מזמור לדוד ב אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי | 1 |
(Til sangmesteren. Efter "morgenrødens hind". En salme af David.) Min Gud, min Gud, hvorfor har du forladt mig? Mit Skrig til Trods er Frelsen mig fjern.
| אלהי--אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא-דמיה לי | 2 |
Min Gud, jeg råber om Dagen, du svarer ikke, om Natten, men finder ej Hvile.
| ואתה קדוש-- יושב תהלות ישראל | 3 |
Og dog er du den hellige, som troner på Israels Lovsange.
| בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו | 4 |
På dig forlod vore Fædre sig, forlod sig, og du friede dem;
| אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא-בושו | 5 |
de råbte til dig og frelstes, forlod sig på dig og blev ikke til Skamme.
| ואנכי תולעת ולא-איש חרפת אדם ובזוי עם | 6 |
Men jeg er en Orm og ikke en Mand, til Spot for Mennesker, Folk til Spe;
| כל-ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש | 7 |
alle, der ser mig, håner mig, vrænger Mund og ryster på Hovedet:
| גל אל-יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו | 8 |
"Han har væltet sin Sag på HERREN; han fri ham og frelse ham, han har jo Velbehag i ham."
| כי-אתה גחי מבטן מבטיחי על-שדי אמי | 9 |
Ja, du drog mig af Moders Liv, lod mig hvile trygt ved min Moders Bryst;
| עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה | 10 |
på dig blev jeg kastet fra Moders Skød, fra Moders Liv var du min Gud.
| אל-תרחק ממני כי-צרה קרובה כי-אין עוזר | 11 |
Vær mig ikke fjern, thi Trængslen er nær, og ingen er der, som hjælper!
| סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני | 12 |
Stærke Tyre står omkring mig, Basans vældige omringer mig,
| פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג | 13 |
spiler Gabet op imod mig som rovgridske, brølende Løver.
| כמים נשפכתי-- והתפרדו כל-עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי | 14 |
Jeg er som Vand, der er udgydt, alle mine Knogler skilles, mit Hjerte er blevet som Voks, det smelter i Livet på mig;
| יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר-מות תשפתני | 15 |
min Gane er tør som et Potteskår til Gummerne klæber min Tunge, du lægger mig ned i Dødens Støv.
| כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי | 16 |
Thi Hunde står omkring mig, onde i Flok omringer mig, de har gennemboret mine Hænder og Fødder,
| אספר כל-עצמותי המה יביטו יראו-בי | 17 |
jeg kan tælle alle mine Ben; med Skadefryd ser de på mig.
| יחלקו בגדי להם ועל-לבושי יפילו גורל | 18 |
Mine Klæder deler de mellem sig, om Kjortelen kaster de Lod.
| ואתה יהוה אל-תרחק אילותי לעזרתי חושה | 19 |
Men du, o HERRE, vær ikke fjern, min Redning, il mig til Hjælp!
| הצילה מחרב נפשי מיד-כלב יחידתי | 20 |
Udfri min Sjæl fra Sværdet, min eneste af Hundes Vold!
| הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני | 21 |
Frels mig fra Løvens Gab, fra Vildoksens Horn! Du har bønhørt mig.
| אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך | 22 |
Dit Navn vil jeg kundgøre for mine Brødre, prise dig midt i Forsamlingen:
| יראי יהוה הללוהו-- כל-זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל-זרע ישראל | 23 |
"I, som frygter HERREN, pris ham, ær ham; al Jakobs Æt, bæv for ham, al Israels Æt!
| כי לא-בזה ולא שקץ ענות עני-- ולא-הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע | 24 |
Thi han foragtede ikke, forsmåede ikke den armes Råb, skjulte ikke sit Åsyn for ham, men hørte, da han råbte til ham!"
| מאתך תהלתי בקהל רב--נדרי אשלם נגד יראיו | 25 |
Jeg vil synge din Pris i en stor Forsamling, indfri mine Løfter iblandt de fromme;
| יאכלו ענוים וישבעו-- יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד | 26 |
de ydmyge skal spise og mættes; hvo HERREN søger, skal prise ham; deres Hjerte leve for evigt!
| יזכרו וישבו אל-יהוה-- כל-אפסי-ארץ וישתחוו לפניך כל-משפחות גוים | 27 |
Den vide Jord skal mærke sig det og omvende sig til HERREN, og alle Folkenes Slægter skal tilbede for hans Åsyn;
| כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים | 28 |
thi HERRENs er Riget, han er Folkenes Hersker.
| אכלו וישתחוו כל-דשני-ארץ-- לפניו יכרעו כל-יורדי עפר ונפשו לא חיה | 29 |
De skal tilbede ham alene, alle Jordens mægtige; de skal bøje sig for hans Åsyn, alle, der nedsteg i Støvet og ikke holdt deres Sjæl i Live.
| זרע יעבדנו יספר לאדני לדור | 30 |
Ham skal Efterkommeme tjene; om HERREN skal tales til Slægten, der kommer;
| יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה | 31 |
de skal forkynde et Folk, der fødes, hans Retfærd. Thi han greb ind.
