תהילים 2

1 למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק

Varför larma hedningarna och tänka folken fåfänglighet?

2 יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו

Jordens konungar resa sig upp, och furstarna rådslå med varandra, mot HERREN och hans smorde:

3 ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו

»Låt oss slita sönder deras bojor och kasta deras band ifrån oss.»

4 יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו

Han som bor i himmelen ler, HERREN bespottar dem.

5 אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו

Då talar han till dem i sin vrede, och i sin förgrymmelse förskräcker han dem:

6 ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי

»Jag själv har insatt min konung på Sion, mitt heliga berg.»

7 אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך

Jag vill förtälja om vad beslutet är; HERREN sade till mig: »Du är min son, jag har i dag fött dig.

8 שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ

Begär av mig, så skall jag giva dig hedningarna till arvedel och jordens ändar till egendom.

9 תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם

Du skall sönderslå dem med järnspira, såsom lerkärl skall du krossa dem.»

10 ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ

Så kommen nu till förstånd, I konungar; låten varna eder, I domare på jorden.

11 עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה

Tjänen HERREN med fruktan, och fröjden eder med bävan.

12 נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו אשרי כל-חוסי בו

Hyllen sonen, så att han icke vredgas och I förgåns på eder väg; ty snart kunde hans vrede upptändas. Saliga äro alla de som taga sin tillflykt till honom.