תהילים 2

1 למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק

Hvarföre vredgas Hedningarna, och folken tala så fåfängt?

2 יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו

Konungarna på jordene resa sig upp, och herrarna rådslå med hvarannan emot Herran och hans Smorda:

3 ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו

Låt oss sönderslita deras bojor, och kasta deras band bort ifrån oss.

4 יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו

Men den i himmelen bor, begabbar dem, och Herren bespottar dem.

5 אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו

Han skall en gång tala med dem i sine vrede, och med sine grymhet skall han förskräcka dem.

6 ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי

Men jag hafver insatt min Konung på mitt helga berg Zion.

7 אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך

Jag vill om ett sådant sätt predika, som Herren till mig sagt hafver: Du äst min Son, i dag hafver jag födt dig.

8 שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ

Äska, af mig, så vill jag gifva dig Hedningarna till arfs, och verldenes ändar till egendom.

9 תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם

Du skall sönderslå dem med jernspiro; såsom lerpottor skall du sönderkrossa dem.

10 ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ

Så låter nu undervisa eder, I Konungar; och låter tukta eder, I domare på jordene.

11 עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה

Tjener Herranom med fruktan, och fröjder eder med bäfvande.

12 נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו אשרי כל-חוסי בו

Hyller Sonen, att han icke förtörnas, och I förgås på, vägenom; ty hans vrede skall snart begynna att bränna; men salige äro alle de som trösta på honom.