תהילים 2
| למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק | 1 |
¿Por qué se amotinan los gentiles, y los pueblos piensan vanidad?
| יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו | 2 |
Estarán los reyes de la tierra, y príncipes consultarán unidos contra el SEÑOR, y contra su ungido, diciendo:
| ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו | 3 |
Rompamos sus coyundas, y echemos de nosotros sus cuerdas.
| יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו | 4 |
El que mora en los cielos se reirá; El Señor se burlará de ellos.
| אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו | 5 |
Entonces hablará a ellos con su furor, y con su ira los conturbará.
| ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי | 6 |
Y yo envestí mi rey sobre Sion, el monte de mi santidad.
| אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך | 7 |
Yo recitaré el decreto. El SEÑOR me ha dicho: Mi hijo eres tú; yo te engendré hoy.
| שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ | 8 |
Pídeme, y te daré por heredad los gentiles, y por posesión tuya los términos de la tierra.
| תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם | 9 |
Los quebrantarás con vara de hierro; como vaso de alfarero los desmenuzarás.
| ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ | 10 |
Y ahora, reyes, entended; admitid castigo, jueces de la tierra.
| עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה | 11 |
Servid al SEÑOR con temor; y alegraos con temblor.
| נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו אשרי כל-חוסי בו | 12 |
Besad al Hijo, para que no se enoje, y perezcáis en el camino, cuando se encendiere de aquí a poco su furor. Bienaventurados todos los que en él confían.
