< תהילים 2 >

למה רגשו גוים ולאמים יהגו-ריק 1
[Quare fremuerunt gentes, et populi meditati sunt inania? Astiterunt reges terræ, et principes convenerunt in unum adversus Dominum, et adversus christum ejus.
יתיצבו מלכי-ארץ-- ורוזנים נוסדו-יחד על-יהוה ועל-משיחו 2
Dirumpamus vincula eorum, et projiciamus a nobis jugum ipsorum.
ננתקה את-מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו 3
Qui habitat in cælis irridebit eos, et Dominus subsannabit eos.
יושב בשמים ישחק אדני ילעג-למו 4
Tunc loquetur ad eos in ira sua, et in furore suo conturbabit eos.
אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו 5
Ego autem constitutus sum rex ab eo super Sion, montem sanctum ejus, prædicans præceptum ejus.
ואני נסכתי מלכי על-ציון הר-קדשי 6
Dominus dixit ad me: Filius meus es tu; ego hodie genui te.
אספרה אל-חק יהוה אמר אלי בני אתה--אני היום ילדתיך 7
Postula a me, et dabo tibi gentes hæreditatem tuam, et possessionem tuam terminos terræ.
שאל ממני--ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי-ארץ 8
Reges eos in virga ferrea, et tamquam vas figuli confringes eos.
תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם 9
Et nunc, reges, intelligite; erudimini, qui judicatis terram.
ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ 10
Servite Domino in timore, et exsultate ei cum tremore.
עבדו את-יהוה ביראה וגילו ברעדה 11
Apprehendite disciplinam, nequando irascatur Dominus, et pereatis de via justa.
נשקו-בר פן-יאנף ותאבדו דרך-- כי-יבער כמעט אפו אשרי כל-חוסי בו 12
Cum exarserit in brevi ira ejus, beati omnes qui confidunt in eo.]

< תהילים 2 >